דברים שהמגייס רואה מכאן המועמד לא רואה משם

דברים שהמגייס רואה מכאן המועמד לא רואה משם

בדיוק כפי שמחפשי עבודה מחפשים אחר העבודה המושלמת - כך אנחנו המגייסים, מחפשים אחר העובד המושלם. וגם אנחנו עוברים אינספור ציפיות ואכזבות.

שיתוף
רעות מלמד

נהוג להציג את אכזבתו של המועמד כמוצדקת יותר מאכזבתו של המגייס. האומנם?

ככל שבוחנים את הנושא לעומק, מגלים יותר קווי דמיון מקווי שוני ביומו הממוצע של המגייס אל מול יומו הממוצע של המועמד. כשאני יושבת מול ערימה של קורות חיים, אתם עומדים מול מאגרי משרות באינטרנט. שנינו תוהים מאיזה כיוון זה הולך להגיע ושנינו מקווים שהיום זה יקרה.

גם אנחנו כמגייסים מחפשים אחר העובד המושלם, בדיוק כשם שאתם מחפשים אחר העבודה המושלמת, גם אנחנו עוברים אינספור ציפיות ואכזבות וכמונו, כמוכם, גם אנחנו יושבים עם חברים ומנסים לנתח ניתוחים מושכלים ופסיכולוגיים על מורכבותם של בני אדם. גם אנחנו צריכים לעמוד בחוסר הנעימות של שיחות ה"תודה אבל לא – תודה", בדיוק כשם שאתם מתאכזבים לקבל אותן.

מועמדים, כך נדמה, עומדים מול מגייסים כאיש קטן מול הענק הירוק ומנסים להבין כיצד לכבוש את ליבם ואיך לפצח את הנוסחא של "המועמד המושלם". הקימו סדנאות הכנה לקראת הענק הירוק, מה ללבוש, מה להגיד, ואיך לשכל רגליים על הכסא. לנו יש סדנאות המכוונות אותנו למקומות בהם אתם נמצאים ולמה אתם מצפים. דרכו של המגייס, כמו גם של המועמד, רצופה באכזבות. סטטיסטית.

הסטטיסטיקות שלנו לא פחות קשות משלכם. אינספור קורות חיים, ראיונות טלפוניים וראיונות עומק מתנקזים לאותה תקווה לדבר הנכון. כשמגיע הדבר המאוד ראוי הזה, יש המון התלהבות והמון אנרגיות, אבל לצער כולם רובן המכריע של הפעמים נוחלים אכזבה. כתוצאה מאותן אכזבות הסטנדרט עולה, ראש הפירמידה נהיה יותר ויותר צר, היכולת לפשרה מצטמצמת, ומנגד התסכול גובר. מגייס, כמו מועמד, חייב להכין כמות בלתי מבוטלת של סבלנות ויכולת לשאת תסכולים.

למצוא מועמד מתאים זה כמו למצוא מחט בערימת שחת ושנתו של המגייס נודדת אף היא. חיפושכם אחר העבודה אשר תשרה עליכם סיפוק ותהיה עבורכם אתגר, זהה לאותה מחט בערימת שחת. המסקנה המתבקשת כאן היא שחיפוש מועמד זהה לחלוטין לחיפוש עבודה. שכלולי השיטות, חיפושים אחר מקורות, אינספור טלפונים וראיונות.

אנחנו לא הענק הירוק, כי אם תמונת המראה שלכם. חוסר ההצלחה צורם גם לנו והציפייה מניעה גם אותנו. כשם שאתם צריכים ללמוד כיצד לענות על התשובה הנכונה בראיון, גם אנחנו צריכים ללמוד מה מעניין אתכם, ואיזה הצעות הייתם רוצים לקבל. זה מבחן סיבולת, מבחן של סבלנות, של התמדה, של התפתחות ושל התאמה לשוק העבודה. בדיוק כמוכם. שנינו באותה סירה. אין צד חזק או חלש, כולנו מחפשים התאמה מושלמת.

אם יש ספק אין ספק

בהרבה מובנים הצלחה של מגייס נמדדת על ידי הצלחה של מועמד. אם המועמד מחזיק מעמד בארגון ומרוצים ממנו ומהתפקוד שלו, אזי הצלחת כמגייס. אך האם הנוסחא עובדת הפוך? כאשר עובד שגייסת נכשל, האם נכשלת כמגייס? צריך להניח על השולחן אמת אחת ממשית שנמצאת בלב ליבה של מערכת הגיוס: אם יש ספק, אין ספק.

שנים של למידת הכוחות הפועלים בשוק העבודה ועדיין המדד הקריטי ביותר בהצלחה בגיוס אנשים, הן תחושות הבטן. אותו מצפן פנימי שיודע את התשובה הנכונה תמיד ויודע לצפות את העתיד, גם ובעיקר כאשר דברים עוד בצורתם הגולמית. אם מועמד מבקש ממך שתחזור אליו בשעה ארבע במקום שהוא ייקח את מספר הטלפון ויחזור אלייך, וזה משפט שלא מציג אותו באור כל כך טוב, סביר להניח שתגלה שאתה צודק. עניין זה יכול להוות פרט שולי למגייסים המתחילים שבינינו, אבל לחדי העין ולמודי הניסיון זהו איננו פרט שולי כלל וכלל. מהנקודה הזו יקרו עוד כמה דברים קטנים וחסרי משמעות לכאורה, שאחר כך יעלו לך ולארגון ביוקר. מועמד זה ילחץ לך את היד כשהוא יושב, יאחר בלי להודיע ויחפש עבודה אחרת ברגע שישתעמם. ככל שהזמן נוקף, מגייסים יודעים להציף דברים מסוג זה בעזרת השאלות הנכונות, ותקלות מופלאות מסוג זה, הן שכר הלימוד שלנו לחיים ולמקצוע. אם תדעו לסמוך על תחושות הבטן שלכם, הן ישרתו אתכם תמיד כעבד נאמן.

30 שניות זוז

אגדה אורבנית מספרת שהמגייס הממוצע עובר על מסמך קורות חיים כ-30 שניות. רוב הסיכויים שהזמן והעלות שהשקעתם בכתיבת המסמך הזה עומדים כאין וכאפס לעומת הזמן שלוקח למגייס לעבור עליו. במידה ואגדה אורבנית זו מתבררת כנכונה (זו פעם ראשונה שאני שומעת סברה זו ), אתם חייבים להחליט מה עיניו של המגייס יראו ב-30 שניות הללו.

מעטו בכתיבת סיפורי מעשיות, וכתבו בנקודות קצרות ותמציתיות מה היו תחומי האחריות שלכם בכל עבודה. אם התקדמתם בחברה לכמה תפקידים, פרטו זאת, אפילו אם זה יקח לכם שני עמודים. אל תעייפו ואל תלאו בפרטים על תכונותיכם המעולות ועל חוזקותיכם, אלא תארו את מעשיכם. בקצרה. במיקוד. עיניים שרואות מאות קורות חיים ביום יגלו חוסר סבלנות או אדישות כלפי נתונים ארוכים מדיי או סיפורי אלף לילה ולילה. שמרו את הסיפורים לראיון הפרונטלי, ובהצלחה.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

3 תגובות

  1. איך יכול מועמד מן השורה
    שכל חייו עסק בתחום מקצועו ולא בשווק עצמו
    לכתוב קורות חיים כאלה שיצודו את עין המגייסת ב- 30 שניות.
    וכמה עובדים טובים לא גוייסו כי הם לא עברו את מבחן 30השניות.
    ואיזה נזקים נגרמו לחברה בכך שהיא גייסה רק אנשים שעברו את מבחן 30 השניות.
    היום קיבלתי קורות חיים משיהי שכתבה בסוף קורות החיים שלה שהיא עוסקת בהפלגות ים וכו. באופן שוטף היא עוסקת בהייטק. לכאורה אינפורמציה מיותרת לצורך התפקיד. וכנראה שלא מעניינת אף מגייסת ב- 30 שניות.
    אבל למען האמת אני כמגייס רוצה לדעת דברים נוספים על המועמד לפני שאני נפגש איתו פנים אל פנים. כי אני מגייס בן אדם ולא פונקציה.

    בברכה

    ישראל פטשניק
    אימון – אישי, צוותי, ניהולי, ועסקי
    יעוץ – אסטרטגיה עסקית וטכנולוגית
    054-9003900
    ptashnik@netvision.net.il
    //www.linkedin.com/in/israelptashnik

  2. היי ישראל ותודה על תגובתך,
    כל מועמד הוא עולם שלם, וכך גם כל מגייס. כפי שכתבתי, שני הצדדים חווים יותר חוויות דומות משונות.
    אך מסמך קורות חיים ראוי להיכתב בצורה תמציתית ונהירה, על מנת שהמועמד יוכל להדגיש את כישוריו כראוי, ולא מעט מועמדים לצערי נופלים בטעות הזו וכותבים המון במקום שצריך לכתוב בו מעט ולעניין.
    אני ממליצה לתת לאדם מוסמך לכך לעשות עבור המועמדים את העבודה ובכך להגדיל את הסיכויים למציאת עבודה.
    בהצלחה ויום נפלא,
    רעות

  3. אחלה כתיבה! אחלה זווית! איזו מקצוענית!!! שמחתי ששיתפת אותי! קראתי בשקיקה… 🙂

השאר תגובה