שני מאפיינים בולטים של משרות בתחום גיוס העובדים: הראשון הוא שמאז ומתמיד נחשבו למשרות הדורשות עבודה במשרה מלאה של תשע שעות ודרישה לשעות נוספות. השני הוא שיש היצע גדול של משרות, בעיקר בחברות השמה וכוח אדם. לאחרונה אפשר למצוא יותר ויותר משרות המציעות גם עבודה בחלקיות משרה, מהבית ובמתכונת פרילנס. עבודה במשמרות מוצעת בעיקר לסטודנטים, שיכולים לעבוד רק מספר שעות ביום או בשבוע, כך שמשמרת בין השעות 8 ל-18 נחלקות בין שני עובדים. כך ניתן לפתור את בעיית המחסור ברכזי גיוס, ולתת הזדמנות לסטודנטים לטעום את תחום משאבי האנוש.
למרות שלעבודה במתכונת פרילנס לכשעצמה יש יתרונות וחסרונות מצד העובד ומצד הארגון מקבל השירות, מרענן לפגוש במשרות מגוונות יותר, שיכולות להקל על אמהות למשל. יחד עם זאת, נשמע שלא בהכרח פשוט למצוא עובדים כאלה, לא פשוט להחזיק בהם לטווח הארוך, ובסופו של דבר לא לכל עובד האפשרות הזאת אטרקטיבית.
דורון יצחקי, מנכ"ל חברת ההשמה כיוון, התנסה בהעסקת רכזות גיוס במתכונת פרילנס.
"התחום הכדאי ביותר לגיוס בפרילנס הוא תחום ההיי טק", הוא אומר. "בדרך כלל המשכורות בו גבוהות, צייד הראשים מתבצע בצורה טובה בהרבה ברמה האישית של המועמד מול המגייסת. ככל שהגמול עבור ההשמה גבוה יותר, כך הפורמט הזה שווה יותר. בתחום ההייטק הרבה מהמועמדים נמצאים בלינקדאין. ובמקומות שאפשר להגיע באופן דיסקרטי. בהייטק אפשר לחפש תחומים ולברור ולהגיע למספר מצומצם של מועמדים, ולא נדרשת עבודת שטח".
לדבריו, כיום יש חברות השמה בינוניות וקטנות המעדיפות שלא להתחייב להעסקה של רכזת בשכר, שתלמד במשך זמן רב את התחום. הן מחליטות שכדאי להן להציע לרכזות עם ניסיון לשלב עבודה עם עצם היותן אמהות, ולהשתכר על בסיס הצלחות. נכון שבחודשיים-שלושה הראשונים יתכן שהיא לא תשתכר כלל, אך כעבור שלושה חודשים (התקופה שבה אפשר לבצע השמה ולהצליח בה) היא תתחיל לקבל עמלות, ובדרך כלל שמנות. משם העבודה תזרום.
יצחקי מספק כי כיום החברה כבר לא עובדת במתכנת של רכזות גיוס פרילנס. "צריך למצוא את הפרסונל המתאים לעבודה כזאת, ולא כל אחד מסוגל לזה ובוודאי שלא לאורך זמן. צריך למצוא אדם שיבין את הערך הכלכלי של העניין ואת התועלת העצמית שהוא ירוויח ממנה, וגם מישהו שידע להיות מספיק לויאלי לחברה ש'מעסיקה' אותו וכן לשמור לה אמונים. וקשה למצוא את האדם הנכון הזה, שהוא גם בעל משמעת עצמית, ושילך למס הכנסה ויפתח תיק. מישהי עם רצון ליזמות מסוימת ויחד עם זאת שעדיין לא רוצה לפרוץ מסגרות ולהקים חברה עצמאית".
לסיכום אומר יצחקי: "שמעתי שהרבה חברות ישר מנסים רכזות רבות – לא פוגשים אותן, משוחחים אתם בקצרה בטלפון ומבקשים מהם למצוא מועמדים. בדרך הזו הם סוגרים עם כמה אנשים ואומרים מי שיצליח לגייס יופי, מי שלא אז לא. לדעתי זו זילות של המקצוע וזה לא מכבד. אין כאן טיפול רציני ויחס אישי, הם מציגים אשלייה של תעשיית כסף גדול בקלות, ואם ההסכם בין הצדדים לא מספיק מבוסס ולא מספיק כלכלי, בסופו של דבר בפועל זה לא שווה את זה. וזה לא שווה גם למעסיקים, כי צריך להבין שעובדת שמתנסה בפרילנס ונכווית – יותר לא תחזור לזה".