עינת גז, מנכ"לית החברה לגיוס והשמה לרילוקיישן Relocation-Jobs, הקימה את החברה ב-2008, ערב פרוץ המשבר הכלכלי. גז, לשעבר סמנכ"לית תפעול משאבי אנוש בחברה עם פעילות גלובאלית, למדה מניסיונה המקצועי כמה מורכב לנהל גיוס לתפקידים מעבר לים. משסיימה את תפקידה, החליטה גז שהגיע הזמן להקים בישראל חברת השמה וגיוס ייעודית לנושא של רילוקיישן. כיום מונה החברה 15 עובדים ועוד עשרות בעלי מקצוע חיצוניים המסייעים לתהליכי הרילוקיישן (ייעוץ, אבחון, לוגיסטיקה ועוד), כשהחברה מאיישת למעשה תפקידים בכל יבשת בעולם.
מדוע לטעמכם יש צורך בחברת רילוקיישן בשוק הישראלי?
עינת גז: רילוקיישן אמנם נשמע זוהר – בעיקר כשמדובר בארה"ב ובאירופה, אבל האמת היא שקיים קושי לגייס אנשים לתפקידים. מועמדים לא תמיד מבינים את הכדאיות של רילוקיישן דווקא למדינות בהן יוקר המחיה נמוך יחסית, בהן יש להם יכולת להשתכר יפה ואף לחסוך. יש צורך לשווק תפקידי רילוקיישן, אבל עיקר התפקיד הוא בעצם למיין בפינצטה את המועמדים המתאימים.
כל אחד מתאים לילוקיישן?
עינת גז: רילוקיישן הוא שינוי דראסטי במסלול החיים ולא כולם בנויים לכך. על המועמדים להיות אנשים סתגלניים, עם יכולות למידה והטמעה, שיאפשרו לו להשתלב לא רק במקום עבודה חדש – אלא במדינה זרה, בתרבות זרה, הרחק מהמשפחה, מהחברים ומהסביבה המוכרת והתומכת. השמה וגיוס למקומות עבודה במשק המקומי, מתמקדים בעיקר ביכולת המקצועית, בהשכלה ובניסיון הקונקרטי, ורק כאשר יש התאמה מקצועית בוחנים את ההתאמה האישית. באיוש לרילוקיישן המודל הוא הפוך. הפן האישי הוא הראשון והחשוב ביותר להצלחת הפרויקט.
אז האישיות משחקת אף היא תפקיד, האם זה ההבדל המרכזי בין גיוס לשוק המקומי לבין גיוס לחברה מעבר לים?
עינת גז: במקרה של גיוס לתנאי רווקות כן. יש כאן דגש על היכולת של המועמד לעזוב את הארץ לכמה שנים ולהסתגל לסביבת עבודה חדשה, כאשר בוחנים את היכולת שלו להשתלב בתרבות ספציפית. ישנם מועמדים, לדוגמא, שיצליחו מצוין בעמק הסיליקון אבל ממש לא ישתלבו בתרבות הסינית. אז כאן צריך לבחון היטב את סוג המועמד ואת אופיו. לעתים צריך להסביר לו על תרבויות במדינות בהן הוא מעולם לא ביקר אף לא בתור תייר. חוסן רגשי אצל מועמד הוא עירבון להצלחת הפרויקט. בעקבות המשבר הכלכלי יש נטייה לגייס למשרות בתנאי רווקות כדי לצמצם עלויות. אולם עדיין קיים הטרנד של גיוס בתנאי משפחה וכאן נכנסים לחשבון פרמטרים שונים ומגוונים, כגון האם המשפחה מוכנה למעבר? האם בן או בת הזוג יהיו מסוגלים לעמוד בשינוי? האם הם בכלל יכולים לעבור לאותו אזור עם הילדים? ועוד נושאים הנוגעים לכל בני המשפחה כמכלול ויש להביא בחשבון.
מה ההבדל בין תחום העיסוק שלכם בפועל, לעומת מנהלות גיוס והשמה בשוק המקומי?
עינת גז: קודם כל אנחנו עובדים עם היד על ההדק. כל גיוס הוא חשוב, אבל טעות בגיוס במשרת רילוקיישן עולה לחברה כחצי מיליון שקל. ההבדל הוא במידת האחריות. אנחנו כל הזמן מביאים בחשבון את הסיכונים וכפועל יוצא, תהליך הגיוס הוא ארוך יותר ומורכב יותר. אנחנו משלבים לפי הצורך מבחני אמינות, מבדקים אישיים מקצועיים ועוד. אנחנו משלבים את בני הזוג בתהליך ומביאים בחשבון את הצרכים והבעיות של התא המשפחתי, כפרמטר לבדיקת התאמה וזה שונה מכל תפקיד אחר במשק. יש כאן תהליך גיוס שהצלחתו תלויה ביכולת לאבחן אנשים ברמה המנטלית, אישית, חברתית ומשפחתית. אנחנו מנסים להציף את כל הבעיות בפני המועמד וכן בפני המועמד ובת\בן זוגו ומשתדלים לחשב כל תרחיש אפשרי שעלול לסכן את הפרויקט. גיוס והשמה למשרות רילוקיישן, הוא תהליך מורכב יותר ולכן, בעיני, מאתגר יותר.
כמה זמן אורך תהליך המיון למשרת רילוקיישן?
עינת גז: בממוצע חודש עד חצי שנה, בגלל המורכבות של התהליך והפחד – המוצדק, של חברות להשקיע במועמד הלא נכון.
מהן משרות הרילוקיישן הנדרשות בשוק?
עינת גז: יש הבדל בין עולם מערבי לעולם מתפתח. בעולם המערבי אין כמעט בעיה בגיוס אנשי מקצוע מקומיים. הדרישה היא בעיקר למשרות אמון, משרות בכירות של מנכ"ל, סמנכ"ל כספים וכיו"ב. חברות ישראליות מעדיפות לשלוח אדם שהן מכירות, סומכות עליו ואפילו מישהו שצמח מתוך החברה. כמו כן, בגיוס לחברות מערביות ישנה דרישה לבעלי מקצועות טכנולוגיים ספציפיים של מדריכים, אנשי הטמעה ומומחים מקצועיים. כשחברה גדולה מוכרת תוכנה ללקוח בחו"ל, היא תעדיף לאייש עובד חברה מוסמך שכבר בקיא בתחום, לתפקיד מקצועי בכיר. במדינות עולם מתפתח יש ביקוש כמעט לכל תפקיד קיים, החל מאגרונומים, דרך מנהלי מוסכים ועד למתכנתים ומנהלי פיתוח עסקי. האוכלוסייה במדינות מתפתחות היא חלשה ולכן, פרט לתפקידים בלתי מקצועיים, רוב המשרות הן רילוקיישן.
מניסיונך, אלו מדינות נחשבות לאטרקטיביות מבחינת המועמדים ולאילו מדינות קשה לגייס?
עינת גז: אפריקה היא אחת המדינות הקשות, בנגקוק (תאילנד) קשה. למדינה כמו הודו, למרות שהיא כל כך תיירותית, קשה יותר לגייס מאשר לאפריקה. סין אמנם נשמעת מושכת, אבל מאוד קשה לישראלים להסתגל אליה וזה אחד היעדים הקשים ביותר לאיוש משרות רילוקיישן. זה רק אומר שיש הבדל בין אטרקטיביות של מדינה כיעד תיירותי – לבין האטרקטיביות שלה כיעד לרילוקיישן.
היעדים הקלים לעומת זאת הם כמובן ארה"ב (ניו-יורק ועמק הסיליקון בעדיפות ראשונה), אנגליה, צרפת, גרמניה, קפריסין וספרד. חשוב לציין כי בארה"ב המשכורות ממש ירדו בעקבות המיתון ולמרות שיש אופציה להשתכר טוב יותר ולחסוך במדינות אחרות – עדיין הכי קל לאייש משרות רילוקיישן בארה"ב.
