הרשתות החברתיות מהוות כלי גיוס קל ונוח, ומאפשר להגיע אל הרבה יותר מועמדים בבת אחת.
בנוסף, פרסום מודעות הדרושים ברשתות החברתיות מאפשר למנהלי הגיוס למקד את החיפוש אחר המועמדים המתאימים ביותר.
זאת ועוד, פרסום מודעות דרושים ברשתות החברתיות מאפשר לעובדים לבחון מקרוב את החברות שמפרסמות את מודעת הדרושים, ובה בעת מאפשרות לחברה לבחון את העובדים, מעבר למה שרשום בקורות החיים שלהם.
המכשול העיקרי בנושא פרסום מודעות דרושים ברשתות החברתיות הוא שמעסיקים רבים לא מתייחסים אליהן כאל פלטפורמה רשמית.
לכן, לא מעט מנהלי גיוס לא מודעים לעובדה שכל מודעת דרושים שמתפרסמת ברשתות החברתיות, בין אם כמודעה "רשמית" או כפוסט, או תגובה לפוסט או בכל צורה ודרך אחרת, כלומר כל פרסום של משרה, בכל מקום, חייב לעמוד בכל הדרישות של חוק לשיוויון הזדמנויות בעבודה.
המשמעות היא, שגם אם מפרסמים ברשתות החברתיות, בפרסום שאינו רשמי, כל מודעה וכל פרסום משרה חייב לעמוד בכל תג ותו מדרישות החוק לשיוויון הזדמנויות בעבודה. במילים אחרות, אסור שפרסום המשרה ישמע, אפילו ברמז, כמפלה אוכלוסיות מסויימות.
מעסיק שלא יקפיד על שוויון זכויות והמנעות מוחלטת מכל רמז לאפליה, עלול לשלם על כך ביוקר רב.
ולא רק בכסף בעקבות תביעות לבין הדין לעבודה, אלא גם בתלונה פלילית וגם (ובעיקר) בהרס המוניטין ופגיעה, לעיתים בלתי הפיכה, במותג המעסיק שלכם.
אם בעבר כל שנדרש ממעסיק לציין במודעה היה שהיא פונה לנשים וגברים כאחד, ולנקוט בלשון נקבה וזכר לגבי כל תפקיד, הרי שברשתות החברתיות יש הרבה יותר 'מלכודות' שאתם עלולים ליפול בהן ולהיות מואשמים באפליה, גם אם כלל לא התכוונתם לכך.
הרשתות החברתיות הן כיום ויזואליות יותר מאי פעם. הוויזואליות הזאת, שמאפשרת לשלב במודעה סרטוני וידאו, כמו גם תמונות של עובדים, קטעי אנימציה, שילובים שונים של קול ותמונה ואמצעים נוספים.
כל אלה נועדו כדי לאפשר למועמדים לקבל הצצה אל מאורי הקלעים של הארגון ועובדיו.
אלא שבה בעת הם גם עלולים להוות מלכודת מסוכנת למעסיקים שאפילו לא התכוונו להפלות, אבל בפועל המודעה נראית או נשמעת כאפליה.
האמצעים הוויזואליים צריכים לשדר גיוון תעסוקתי, כלומר צריכות להופיע בהם דמויות אנשים מכל הקשת החברתית: נשים וגברים, בני דתות, העדפות מיניות, גילאים וגזעים שונים.
כל תמונה, בין אם היא תמונת אילוסטרציה הלקוחה ממאגרי תמונות, או תמונה בה מצולמים העובדים שלכם, מעבירה מגוון רחב של מסרים. ובכל מסר גלוי מסתתר גם מסר סמוי שרומז על מידת המגוון התעסוקתי הנהוגה בארגון.
לדוגמה, אם במודעה נכתב שהמשרה מאפשרת מגוון רחב של אפשרויות קידום, ובתמונה או בסרטון מופיע גבר צעיר בשנות העשרים לחייו, הרי שהמסר האמיתי המועבר למועמדים הוא: אנחנו מחפשים גברים בשנות ה-20 לחייהם.
לכן, לפני שאתם מפרסמים משרה ברשתות החברתיות, מנהלי הגיוס ומנהלי משאבי האנוש חייבים לוודא שהתמונות, הסרטונים ושאר האמצעים הוויזואלים, כמו גם המסר המילולי עצמו, מתאימים עצמם למסרים של היעדר אפליה.
בתי הדין לעבודה מתייחסים בחומרה רבה לכל רמז לאפליה המופיעים בפרסום המשרות.
מועמד פוטנציאלי שלא מתקבל אף שהוא מרגיש שהוא מתאים לתפקיד, עלול לנסות לתבוע בגין אפליה. כל עוד פרסום של כל משרה הינו נקי לחלוטין מכל רמז לאפליה, לא ניתן יהיה לזכות בתביעה נגד הארגון.
