הרצאתו של גד פרופר, מנכ"ל אסם, בכנס הגלובליזציה של חברת מיד כנסים, עסקה בהצלחות ובכישלונות של חברות ישראליות בחו"ל, תוך התמקדות ב"אסם". פרופר סקר את פעילות אסם בחו"ל וציין כי החברה פועלת בעיקר בבריטניה ובארצות הברית באמצעות חברת נסטלה. בצ'כיה הקימה החברה מפעל לייצור מוצרים צמחיים של טבעול ובארה"ב מתמחה החברה בייצור סלטים במסגרת שותפות עם חברת צבר.
הקשר של אסם עם חברת המזון הגדולה בעולם –נסטלה, החל עוד ב-1996. במהלך השנים הגדילה נסטלה את חלקה בחברה והיא מחזיקה היום 53% ממניות אסם.
פרופר סקר אף ניסיונות של אסם לחדור לשוק העולמי שלא בהכרח עלו יפה. לדוגמא ציין כי בתחילת שנות ה-90 החלה החברה לחפש הזדמנויות עסקיות במזרח אירופה ובשווקים בדרום מזרח אסיה, כמו סין והודו. אסם אף ניסתה להשתלב בתהליך ההפרטה של חברות במזרח אירופה ובהונגריה התמודדה על מכרז לרכישת מפעל לייצור פסטה וחטיפים וזכתה בעסקה בסיבוב הראשון. למרבה ההפתעה החליטו השלטונות ההונגרים לערוך גם סבב נוסף למכרז – החלטה המנוגדת לחוק דרך אגב. על אף שגם בסבב הנוסף זכתה חברת אסם, השלטונות ההונגרים החליטו בסופו של דבר להשאיר את המפעל בידיים הונגריות. בניתוח שלאחר מעשה התברר כי בתרבות העסקית שאפיינה את הונגריה בתקופה זו, היה צורך בתשלום שלמונים לפקידי מממשל בכירים כדי לקבל בפועל את השליטה במפעל, למרות הזכיות החוזרות ונשנות במכרז הפורמאלי אותה פרסמה הממשלה ההונגרית.
דוגמא אחרת לחוסר הצלחה עסקית הוא הניסיון של חברת אסם לחדור לשוק הסיני. החברה התקשרה עם חברה סינית בעלת ידע וניסיון בשיווק ובמכירות, אולם רק לאחר שהמפעל החל לפעול בסין התברר כי החברה הסינית מתקשה להכניס את מוצרי אסם לשוק המקומי ואף מתקשה להשקיע סכומים נוספים בתהליך ללא אישור הממשלה הסינית. הנהלת אסם החליטה אז להוציא את המפעל מסין ולהעביר אותו לפפואה –ניו- גיני.
הדוגמא השלישית קשורה לניסיון של אסם לייצר ולשווק ביסקוויטים בשוק ההודי, לאחר רכישתה על ידי נסטלה. השלוחה ההודית של נסטלה התנגדה ליוזמה כי מדובר בתחרות במוצרי הליבה של החברה בכלל וזו של השלוחה ההודית בפרט.
