בריאות העובדים
במרוצת השנים האחרונות אנחנו ממש "מוצפים" בחומרי הסברה המזהירים אותנו מפני הסכנות הכרוכות בסגנון העבודה היושבני. סוכרת, לחץ דם, בעיות אורתופדיות, השמנת יתר ובצקות ואפילו סרטן – כל אלה ועוד כלולים בסיכונים של סגנון עבודה יושבני. לכן יותר ויותר מנהלים מחליפים את חדר הישיבות, את המשרד ואת בתי הקפה במסלול הליכה. לטרנד הזה יש אפילו שם Walking Meetings.
מחקר חדש שבוצע על ידי ה-Harvard Business Review עקב אחר סדר הפגישות/ישיבות של כ-150 אנשים בשוק העבודה האמריקאי. חלקם סיגלו את סגנון הפגישות בתנועה וחלקם עדיין דבקים בסגנון הפגישות במודל היושבני. ואמנם הסיבות לכך שיותר ויותר אנשים מאמצים פגישות תוך כדי תנועה הן סיבות רפואיות/בריאותיות גרידא, מהמחקר עולה כי לפגישות בתנועה יש יתרון עסקי משמעותי אותו ניתן לזהות כבר בטוח הקצר.
מי שמקיים פגישות בהליכה מגיע לתוצאות טובות יותר משמע עלייה ביצירתיות ועלייה עוד יותר משמעותית במחויבות עובדים
ממצאי המחקר אנו למדים כי אנשים שמקיימים פגישות תוך כדי תנועה מדווחים על תוצאות טובות יותר שכן יש להם סיכוי להיות יצירתיים יותר ב- 5.25% בהשוואה לעמיתים שלהם שיושבים בחדרים סגורים. בנוסף, עובדים ומנהלים שלוקחים חלק קבוע בפגישות בהליכה הם מחוברים יותר, בשיעור של 8.5% יותר מחבריהם שממשיכים לנהל פגישות בישיבה.
החוקרים גילו כי אנשים שמקיימים פגישות בעת הליכה (עם עובדים, מנהלים, שותפים או לקוחות) מגיעים לרמה של פתיחות, כנות, חופש ביטוי וכאמור הרבה יותר יצירתיות ואפשרות לחשוב מחוץ לקופסא.
ד"ר טד איתן, אשר התבקש לתת חוות דעת מקצועית לממצאי המחקר, הסביר כי לעניות דעתו ההליכה המשותפת מובילה לעלייה ניכרת במחויבות העובדים שכן להליכה יש אפקט של שבירת הקרח. כשמנהל צועד עם העובד תחתיו או כשעובד צועד לצד עמית, נוצר חיבור שהוא סוג של גיבוש שאותו מצליחים לפעמים ליצור באמצעות טיולים, ימי גיבוש ופעילות אתגרית מסוג ODT. ד"ר איתן: "ההליכה זה לצד זה משדרת לשני המשתפים [ויותר] כי כולם באותה רמה פחות או יותר כולם נוכחים ולכולם יש זכות דיבור וחובת הקשבה." אלו לטענת ד"ר איתן וחוקרים נוספים יתרונות שקשה להשיג בחדר ישיבות בו ההיררכיה ברורה או במשרדו של המנהל שם ברור מיהו בעל הבית.
