זמן השינה הנדרש עבור אדם מבוגר כדי לתמוך בתפקוד ביולוגי ופסיכולוגי תקין הוא בין 7 ל-8.5 שעות. כולנו יודעים עד כמה קשה להגיע לכמות השינה הזאת. מאז המאה ה-19, אנשי אקדמיה מבקשים להבין כיצד חוסר שינה משפיע על הפיזיולוגיה וההתנהגות של האדם. ההתעניינות בתחום גדלה והולכת עם התרחבות המודעות לבעייתיות שבו.
עיישה ראסל מאתר משאבי אנוש HR Zone כותבת שבעוד החוקרים מהמאה ה-19 ביצעו מחקרים שבהם קישרו בין מניעת שינה קיצונית לבין השלכות מטרידות כגון הזיות, המדענים של המאה ה-20 התרכזו בפיתוח מתודולוגיות שיאפשרו לנו למדוד כיצד אפילו פגיעה קטנה בשינה יכולה להשפיע על המוח. המחקר הנוכחי הוביל אותנו להבנה טובה יותר בנוגע להשפעה ההרסנית של תנודות קטנות בשינה. הפרעות אלה יוצרות לחץ על היכולות שעליהן אנו מסתמכים במהלך היום ואי לכך, קיימת פגיעה בעבודה וברווחים בשורה התחתונה.
באופן כללי, סגנון החיים הנוכחי מוביל לחוסר שעות שינה. לדוגמה, הטכנולוגיה המאפשרת זמינות תמידית והעבודה הגלובלית שמצריכה אותנו להיות זמינים עבור אנשים מעבר לים תורמות להיעדר שינה. נמצא שלשינה יש השפעה על קשת רחבה של משימות קוגניטיביות, כמו זיכרון לטווח הקצר, זיכרון עבודה, מהירות העיבוד ומשימות המצריכות מיקוד. שינה מקוטעת ושעות שינה מוגבלות מביאות לאותן תוצאות של מניעת שינה ופוגעות בתפקוד הקוגניטיבי, טווח הריכוז, הזיכרון התפעולי או ביכולת לנבא תוצאות על סמך הניסיון. ההשפעה של מניעת שינה מינורית על צוות של שלושה אנשים מקבילה לאיבוד של עובד אחד במשרה מלאה, וכאשר אנו מעלים את קנה המידה לרמת הארגון השלם, הסטטיסטיקות מבהילות.
אז לאילו תופעות מנהלים ואנשי משאבי אנוש צריכים לשים לב? מניעת שינה קלינית מוגדרת על ידי התסמינים האלה:
• זמני תגובה ארוכים יותר
• רמות הסחת דעת מוגברות
• קושי להתרכז
• שכיחת עובדות ידועות
• קושי בזכירת מידע חדש
• עשיית טעויות והזנחה
נוסף על אלה זוהו גם תסמינים רגשיים ופסיכולוגיים . אם אתם מודאגים מחוסר שינה, הברור ביותר מבין הסימנים האלה שצריך לבדוק את נוכחותו כולל רמות גבוהות יותר של מתח, עייפות, ישנוניות ועצבנות מוגברת. גלויים פחות לעין אך לא פחות חשובים מנקודת מבט אירגונית הם סימנים של ירידה ביעילות האישית ורמות נמוכות יותר של הנעה. חוסר שינה עלול לסכן הן את מערכות היחסים בין העובדים והן את המוצר הסופי.
קושי בלמידה והיעדר/אובדן זמני של זיכרון בפרטים קושרו גם הם לחוסר שינה ותועדו במחקר של סטיקגולד ו-ווקר מ-2007. גם יכולת ההסקה זוהתה כנפגעת מהיעדר שינה – היא מואטת לא רק ביום שלמחרת הלילה הלבן או הלבן חלקית, אלא גם ביום הבא אחריו. באופן מוזר נמצא שקבלת החלטות ותכנון אינן נפגעות בצורה קשה על ידי חוסר שינה. ההיבטים שנפגעים יותר הם החלקים היצירתיים והחדשניים של החשיבה.
נושא בריאות העובדים זוכה להתייחסות מרובה באקדמיה אך גם בארגונים המובילים השואפים להשיג יתרונות רבים ומגוונים: עלייה בפיריון, נאמנות ומחוברות עובדים, צמצום עלויות של פוליסות הבריאות, צמצום ימי המחלה ועוד. כנס הרווחה השנתי, אשר יתקיים ב-14 ביוני יתמקד בין היתר בנושא בריאות העובדים ויצירת סביבת עבודה בריאה.
הירשמו עוד היום לכנס הרווחה השנתי והבטיחו את מקומכם! לפרטים והרשמה יש ללחוץ כאן
