"כיועץ פרישה אני מסתכל על העובד ומשפחתו כמכלול, וכשהוא צריך לצאת לפרישה ההסתכלות היא כוללת ולא רק נקודתית בתוכנית כזאת או אחרת.
"יש המון דברים שעלולים לקרות בדרך התכנון לפרישה ובמהלך הפרישה עצמה, ויש לזכור ש'פרישה' זה זמן ארוך מאוד", כך פתח יגאל הררי, מתכנן פיננסי, יועץ פרישה ומתמחה בתחום יעוץ הפרישה, את הרצאתו בכנס משאבי אנוש של HRus בנושא פרישה ופנסיה.
לדבריו, "'קצבה' או 'פנסיה', זו משכורת שמשולמת לעובד שפרש. וזו התחייבות לשלם עד יומו האחרון. המטרה היא להבטיח הכנסה לעובד עד יומו האחרון אחרי הפרישה.
"עליית תוחלת החיים עד גיל 80-90 יצרה בעיה, כי כעת יש צורך להתפרנס במשך כ-20 שנה, מעבודה של כ-40 שנה.
"מצב זה גרם לתובנה אצל קרנות הפנסיה, המעסיקים, רשויות המס והמדינה, שצריכים להתבצע שינויים.
"משנות ה-70-80 עד היום, חלים כל הזמן שינויים בתנאי הפנסיה, ומשפיעים על התוכנית של כל עובד וכל חוסך.
"השינויים השפיעו על כך שבתוך התוכנית, יש דין אחר לכל סוג כספים. יש כמה תוכניות שכל אחת מהן היא בעלת משמעות אחרת בפרישה.
"עובד שעבר בין כמה מקומות עבודה, ויש לו תוכנית אחת או כמה תוכניות, הגיע לגיל פרישה עם 'סלט' של תוכניות שכול אחת מתנהגת אחרת מבחינת זכויות ומיסוי.
"בעבר היינו בעולם של צבירת זכויות, וזה עדיין קיים בקרנות פנסיה מסוימות. אבל זה העולם הישן. היום מגיעים לעולם של צבירת כסף, כאשר העקרון הוא לחסוך כסף.
"המשמעות היא שבעבר היתה אחריות של המדינה והמעסיק. וכיום האחריות עברה לעובד. אם יש לו הכשרה לכך או לא, זה לא מעניין. העובד אמור להחליט על התוכנית.
"האם העובד יודע איך להחליט? רוב העובדים לא יודעים ומגיעים לגיל הפרישה עם כל השאלות לא פתורות או בעיות שאפילו אין מודעות לקיומן.
"גם מהנדס בכיר שמגיע לגיל פרישה, ולמד שנים רבות את המקצוע שבו הוא עוסק, בשום שלב לא למד איך מתכוננים לפרישה. ולמעשה, איך להתכונן לקראת רבע מהחיים שהוא חי לאחר הפרישה.
"אף אחד לא יודע איך להיערך כלכלית או מנטלית. כל הזכאויות, מה מקבל איך מקבל וכו. הנקודות האלה מאוד חשובות.
"ובלי תוכנית ברורה ומסודרת, אנשים יוצאים לפנסיה עם אי וודאות. דבר שיוצר חרדה: האם יספיק הכסף, או לא, מה יקרה לפנסיה אם יקטינו אותה וכו. בלי תוכנית קשה מאוד לדעת את התשובות לשאלות האלה.
"גם אם עושים תוכנית יש סיכונים. אבל כשיש תוכנית טובה, יש סיכוי שהסיכונים יצטמצמו לכמה שפחות ולא נהיה במצב הזה.
"זה כמובן תלוי מה חסכנו עד היום. אבל כשמגיעים לנקודה הקריטית, יש המון החלטות שלא ניתנות לחזור מהן.
"כלומר, כאשר הפורש מגיע לגיל פרישה, הוא לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור, וההשלכות על החלטות שביצע בעבר הן מאוד משמעותיות.
"את גיל הפרישה מחלקים כיום לגיל השלישי – מגיל 65-67 עד גיל 75-78. מדובר באנשים בריאים שמטיילים ונוסעים בעולם וכו. ולגיל הרביעי, שמתרחש הרבה פעמים לקראת גילאי ה-80-90 כאשר הגמלאי מתפקד יותר או פחות.
כאמור, במהלך חיי העבודה אנשים מקבלים החלטות לגבי הפנסיה שלהם שמשפיעות על תנאי הפרישה שלהם , וכאשר מגיעים לפרישה נדרשים להחלטות נוספות, וההחלטות הללו – אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה.
אם כן, מאילו טעויות יש להימנע:
"הטעות הקריטית הראשונה: משיכת פיצויים. אנשים מושכים פיצויים בכמה שלבים, בעיקר כאשר הם עוזבים מקום עבודה. אנשים עוזבים עבודה, יש להם כסף זמין שניתן לקחת והם מושכים אותו.
"רבים לא מבינים שזה משפיע על העתיד שלהם בשני דברים: ראשית, כשבדו"ח הפנסיה כתוב שיהיה לכם 5000 שקל פנסיה בעתיד, חלק מזה לוקח בחשבון את הפיצויים. ולמי שמשך את הפיצויים תהיה קצבה קטנה יותר. כי הפיצויים מהווים 40 אחוז מהכסף.
"שנית, מאחר שהפנסיה היא כאמור משכורת. היא מחוייבת במס הכנסה. גמלאים מגיל פרישה שמקבלים קצבה, זכאים לפטור מסוים מהמדינה.
"אבל אם משכנו פיצויים בדרך, הרי שבזבזנו את הפטור של העתיד. ואם משכנו פיצויים בפרישה, בזבזנו את הפטור שיכולים לקבל על הקצבה. יתכן שבמקרים מסויימים זה כדאי, אבל רק אם זה חלק מתוכנית.
"בנוסף, כאשר עובד מגיע לפרישה בלי תכנון, ויש פיצויים שצריך לקבל מהמעסיק, גם אם הביא אישור למס, זה רק חלק מתכנון המס. הפעולות שאנשים עושים לגבי הפיצויים עלולות לעלות ביוקר. זה עלול לגרום גם להקטנת הפנסיה וגם להקטנת הפטור.
"הטעות השנייה שעושים היא, שבגלל כל השינויים שחלו בכל התקנות, יש תוכניות עם כספים הוניים. יש קופות גמל שהכסף שאגור בהן לא צריך ללכת לקצבה, ויש ביטוחי מנהלים שחלק מהכסף לא צריך ללכת לקצבה.
"במקרים כאלה אפשרות למשוך כספים מהקרן ללא מס. גם בקרנות הישנות אפשר למשוך כסף בלי מס.
"אומרים לאנשים שהכסף נזיל מגיל 60 ואנשים מושכים אותו. הבעיה שלא רבים מבינים שזה מקטין את האפשרות לקבל קצבה בסכום מלא.
"כשאדם מעביר את הכסף מקופת הגמל או מביטוח המנהלים לבנק, הוא משלם עבורו מס רווחי הון. ואם עשה זאת בלי להתייעץ הוא מגדיל את הסיכון לשלם על כך מחיר.
"דינו של כסף שמושכים אותו כך הוא: כסף ששוחרר לא יוחזר. כלומר עלול להגרם לאדם נזק בלתי הפיך.
"הטעות השלישית היא שימוש באפשרות להוון (עשות היוון). לעובד שפרש מגיע לקבל קצבה קדימה. אבל כשהוא מתחיל לקבל קצבה הוא רוצה לקבל חלק מהכסף של הקצבה באותו רגע במזומן.
"נניח שעובד צריך לקבל 5000 שקלים כקצבה, אבל הוא רוצה לקבל מיידית 25 אחוזים מתוך הקצבה שהוא אמור לקבל בחמש השנים הבאות.
"במקרה כזה או שהוא ישלם מס, או שיתבטל לו חלק מהפטור. ובחמש שנים הקרובות הוא לא יקבל 5000 שקל בחודש אלא 3750 שקל. אם עושים את זה שלא כחלק מתוכנית, זאת כנראה טעות.
טעות קריטית רביעית: יש מגוון של תוכניות, וכאשר מגיעים לחתום על כך שהפורש רוצה לקבל קצבה, יש כמה אפשרויות.
"אפשר להחליט על מינימום תשלומים. כי אם בפנסיה התקציבית ובעולם של הזכויות אדם קיבל קצבה כל עוד הוא חי, הרי שלאחר פטירתו, אשתו ממשיכה לקבל קצבה. וכאשר שניהם הלכו לעולמם, נגמר הכסף.
"בעולם של היום זה עובד אחרת: אם אדם אינו נשוי, והילדים שלו גדולים, מה יקרה לכסף אם עוד שנה שנתיים הוא ילך לעולמו.
"מה קורה עם הכסף. האם הכול ילך לאיבוד? התשובה היא לא. אנחנו יכולים לקבוע שאקבל את הקצבה עד יומי האחרון.
"ובה בעת, אם לא ניצלתי לפחות תקופה של 20 שנה, אז כאשר אדם הולך לעולמו לאחר חמש שנים, הכסף שהוא היה אמור לקבל ביתרת 15 השנה יגיע למוטבים שהוא קבע.
"אבל גם כאן, יש מקום מאוד חשוב ליעוץ. בין השאר, משום שמוטבים שמשתכרים סכומים בהם הם משלמים אחוזי מס גבוהים, עלולים לשלם את אחוז המס על כל הקצבה שקיבלו מהאדם שהלך לעולמו.
"ברוב התוכנית יש אפשרות לקבוע כמה יקבלו השארים שלנו. שארים הם בן\בת זוג או ילדים עד גיל 21, אם כי לרוב הפורשים אין ילדים עד גיל 21.
"חשוב לציין שילד בעל מוגבלות הוא שאר שיכול לקבל את הקצבה עד סוף חייו. כאן יש שים לב שכאשר עוברים מקרן םפנסיה אחת לאחרת, עלולים לאבד את הביטוח לילד המוגבל".
ליצירת קשר וקבלת פרטים נוספים: yigal@cfp-yh.co.il | 052-340-1466
ניתן לצפות בהרצאה המלאה בסרטון המצורף לכתבה
