תמי שלם, מנהלת GIS אירופה, ציינה בוועידה השנתית לגלובליזציה, שנערכה על ידי מידע כנסים, את המשמעויות של המעבר מחברה רב לאומית לחברה גלובאלית. מדובר במעבר מעבודה עם צוות גלובאלי לעבודה עם אנשים מאזורי זמן שונים, הצריכים להגיע ביחד למטרה זהה.
החברה בה עבדה עברה שינוי כאשר מטה החברה נמצא באזור זמן אחד, יחידות אחרות באזורי זמן אחרים ואילו עיקר הפעילות הכלכלית של החברה מתמקדת בדרום מזרח אסיה. טרם ההתאמה לשינויים, ביצעה החברה סקר שבדק את הרשתות החברתיות של כלל העובדים בחברה. בין השאר הופיעו שאלות בסקר דוגמת: "כשאתה רוצה לעבוד או להתייעץ או לקבל רעיונות עם מי אתה עושה זאת?". התברר כי 80% מתעבורת השיחות היא בתוך ארה"ב ורק היתרה במדינות הפריפריה. 40-60% מכלל העובדים היו תלויים בליבת החברה שישבה בארצות הברית, מה שהעצים את התסכול באזורים אלו.
הליבה האמריקנית גם הכתיבה את שעון העבודה באזורים אחרים. בהודו התקיימו הישיבות בשעות הלילה, המקבילות לשעות העבודה האמריקניות. העובדים שם התלוננו על פגיעה בחיי המשפחה, הפרעות בשינה וגם על תחושת התסכול בהעדר "שיתוף בסבל'" בין כלל עובדי החברה. הנתונים שהתקבלו בסקר, שימשו כמסד נתונים לתכנון אסטרטגיה חדשה של החברה שנועדה ליצור תרבות גלובאלית בארגון. זו כוללת יצירת אמון בין כלל העובדים היכולים לסמוך איש על רעהו גם באזורים ומדינות אחרות.
התוכנית עסקה גם בפיתוח מנהיגות אזורית באזורי הפריפריה ונחלקה לכמה רכיבים, בהם התייחסות למשפחה, לאופק הקידום בכלל האזורים, סטנדרטיזציה ועוד. עם סיום התכנון האסטרטגי המקדמי, נבנו מסלולי קידום ניידים שאפשרו למנהלים באזורי הפריפריה בהם הגיעו לשיא התפקיד, להתנייד ולעבור לאזורים אחרים. נוצרו תפקידים חדשים כמנהלי מדינה ומנהלי אזורים. העובדים כולם הפכו ל"שותפים בסבל", העדר הסינכרוניזציה של השעון וישיבות ההנהלה התנהלו גם בשעות הבוקר המוקדמות של קליפורניה.
בסיום דבריה פירטה תמי שלם את תפישת המנהיגות החדשה בעידן הגלובאלי: תפישה זו רואה בכל עובד מנהיג – כזה המסוגל לקבל החלטות אוטונומיות, לפעול באזורים מרוחקים באופן עצמאי תוך נטילת סיכונים מחושבים ובידיעה כי מטה החברה יגבה אותו.
