לעיתים נתקלים מעסיקים בעובדים שכירים, שעובדים תחת יחסי עובד-מעסיק, המבקשים ואף דורשים מהמעסיק לדחות, באופן קבוע (לא חד פעמי) את קבלת שכרם למועד מאוחר, מהמועד שבו מחייב החוק לשלם את השכר. השאלה הגדולה היא באיזה מצב זה מעמיד את המעסיק, מהן חובותיו כלפי העובד מול החובות הנגזרות מהחוק.
דוגמה לשם המחשה: גייסתם עובד מצויין, אתם לא רוצים לוותר עליו, אבל יש לו בקשה מוזרה. הוא לא רוצה שתשלמו לו כל חודש אלא רק אחת לשלושה חודשים, באמצעות צ'ק. באופן קבוע. לא העברה לבנק, לא במזומן, רק צ'ק שרשום על שמו. הוא לא מוכן להסביר למה, טוען שיש לו סיבות משלו.
אתם מצידכם רוצים לעמוד בכל הוראות החוק, ולכן אתם נותנים לו את הצ'ק במועד. אבל בכל פעם הוא מסרב לקחת ומתעקש לקבל את הצ'ק רק בעוד חודשיים או שלושה חודשים. מתברר שאם תיכנעו, תסכימו לכך ותשתפו איתו פעולה, אתם עוברים על החוק.
עו"ד קובי חתן: חוק הגנת השכר לא מאפשר
"למעסיק אסור בשום פנים ואופן לשלם אחרי ה-9 בחודש העוקב לחודש העבודה", מסביר עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה. "חוק הגנת השכר, שהוא חוק קוגנטי, קובע כי אי אפשר להתנות על ההוראות שלו גם 
בהסכמת העובד, וגם לבקשת העובד.
"החוק הוא זה שקובע מהו המועד לתשלום השכר הקובע. ברוב המקרים מדובר בתשלום עד היום ה-9 לחודש העוקב (לחודש העבודה). ולכן לא ניתן להיעתר לבקשה כזו של העובד.
"בניגוד לחוזים רגילים ומסחריים בין צדדים, שעליהם חולש עקרון חופש החוזים, בהסכמי עבודה חופש החוזים של הצדדים מוגבל וכפוף לחוקי המגן".
העובד אינו מדווח
אם כן, מה יכולות להיות הסיבות לכך שעובד מסרב לקבל תשלום עבור עבודתו בזמן. אחת הסיבות לכך יכולה להיות רצונו של העובד להעלים הכנסות, לאו דווקא מרשויות המס אלא לעיתים משום שהוא מסובך בחובות.
אדם שנקלע להליכי הוצאה לפועל או להליכי פשיטת רגל, למשל, חייב לעבור הליכים שונים שבמסגרתם הרשויות מאלצות אותו לחשוף את כל מקורות הכנסתו. הכוונה בכך היא לבחון את זכאותו לקבלת זכויות מסויימות, בהן צו לתשלומים, צו כינוס, הפטר חובות וכדומה.
על פי החוק, ככל שמקורות הכנסתו דלים יותר, כלומר ככל שהכנסותיו נמוכות יותר, כך גם גדלים סיכוייו לקבלת זכויות אלו. מכיוון שכך, קבלת שכר אחת לכמה חודשים, או לחלופין קבלת שכר במזומן וללא תלוש משכורת, מאפשרת לעובד להתחמק מדיווח לרשויות המס ובה בעת גם להעלים הכנסות מנושיו.
ככלל, כאשר המעסיק משתף פעולה עם העובד, ונעתר לבקשותיו, הוא אמנם עלול לשלם קנסות ופיצויים בשל הלנת שכר, אבל העובד הוא זה שעליו מוטלת החובה לשלם את מס ההכנסה הנובע מההכנסות שהועלמו. ומדובר בתשלומי מס רטרואקטיביים מתחילת תקופת העלמת המס.
