הצעת חוק שבקשה לתקן את פקודת המשטרה ולקבוע כתנאי לגיוס חוקרים לפשעים חמורים שהמועמדים יהיו בעלי השכלה אקדמית בתחומם, נפלה במליאת הכנסת בקריאה טרומית. רק 13 חברי כנסת תמכו בעצה ואילו 23 התנגדו לה.
ההצעה, שהוגשה על ידי ח"כ מרינה סולודקין מקדימה, בקשה, כאמור, לקבוע כדרישת סף, שהשכלה גבוהה רלוונטית תהיה תנאי לגיוסם למשטרה של חוקרים שיעסקו בחקירות של פשעים חמורים.
"בשנים האחרונות אנו עדים לתלונות רבות מצד אזרחים בגין חקירות משטרתיות הנערכות שלא כדין, תוך פגיעה בנחקרים, בזכויותיהם ובתקנת הציבור", נכתב בדברי ההסבר להצעה.
עוד נכתב בדברי ההסבר כי "ברבים מן המקרים, השכלה גבוהה רלוונטית של החוקרים הייתה מסייעת בפתירת הבעיות שצוינו ומצמצמת את הפגיעה באזרחים. היעדר השכלה רלוונטית אצל חוקרים פוגעת במיוחד בניהול תקין של החקירה וביעילותה כשמדובר בחקירת פשעים חמורים, כגון רצח או אונס."
בכנסת, כאמור, חשבו אחרת וההצעה נדחתה.
לא יוקם מאגר של דירקטורים חיצוניים
הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק החברות שהגיש ח"כ נחמן שי מקדימה. הצעת החוק בקשה לקבוע מנגנון מיון וסינון של מועמדים לשמש דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות.
ח"כ שי הציע להקים מאגר של דירקטורים שינוהל על ידי רשות ניירות הערך. כך, כל חברה ציבורית שמבקשת למנות דירקטור חיצוני תפנה לרשות וזו תציע לה רשימה של 20 דירקטורים מתאימים לצרכי אותה חברה, אשר תבחר לה את הדירקטור באופן אקראי מתוך הרשימה שתוצע לה.
"בשנים האחרונות חזה המשק בחלוקת משכורות מוגזמות, בונוסים ואופציות למנהלים בחברות הציבוריות, על-ידי בעלי השליטה, אף שאלה מחזיקים לעתים רק במיעוט מניות קטן ביותר", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. עוד נכתב כי מערכת יחסים זו יצרה מצב בו הדירקטורים החיצוניים, "שתפקידם לשמש 'כלבי השמירה' של ציבור בעלי המניות שאינו בעל השליטה, לא מילאו תפקידם כיאות, לאור קשריהם עם בעלי השליטה."
כאמור הכנסת דחתה את ההצעה ברוב של 33 חברי כנסת נגד ורק 18 בעד.
