קלינאית תקשורת אשר הועסקה בתנאי קבלן על ידי עמותה בנגב המספקת עובדים בתחום שירותי בריאות הציבור, הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, תביעה לתשלום פיצויי פיטורין. התובעת, באמצעות עו"ד נדב דלומי, טענה כי בעת שפוטרה, לאחר 14 שנות עבודה, לא שולמו לה פיצויי פיטורין.
עוד טענה התובעת, כי במהלך כל תקופת העסקתה לא שולמו לה דמי הבראה וכן לא שולמו פדיון ימי חופשה, דמי חגים ואף לא הוחזרו לה הוצאות נסיעה, למרות שבהסכם העבודה בין הצדדים נקבע כי הוצאות הנסיעה ישולמו לה על ידי העמותה שהעסיקה אותה.
הנתבעת טענה מנגד, באמצעות עו"ד גיא קדם, לחוסר תום לב של התובעת, כאשר היא מנצלת את העובדה שהנהלת העמותה עברה למשרדים חדשים ובתהליך אבדו מסמכים החיוניים להגנה.
העמותה אף הגישה תביעת נגד ותבעה מקלינאית התקשורת סכום של 200 אלף ש"ח בגין הגשת תביעת שווא מחוסר תום לב. התובעת טענה כי הגשת תביעת הנגד מצד העמותה, הינה בגדר מהלך טקטי שנועד להרתיע אותה ולגרום לה לסגת מתביעתה.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, קיבל את חלק הארי של תביעתה של קלינאית התקשורת ודחה את התביעה שכנגד. בית הדין פסק לתובעת פיצויי פיטורין בסך 81,140 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר בשיעור של 3% לחודש.
בית המשפט פסק בנוסף דמי הבראה בסך 1,632 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, פדיון חופשה שנתית בסך 22,020 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ובנוסף, פסק בית הדין החזרי נסיעות בסך 5,040 שקל. בית הדין חייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 20,000 ש"ח.
עו"ד נדב דלומי, בא כוח התובעת, אמר למערכת HRus כי הנתבעת התנהלה בצורה אגרסיבית בכל קנה מידה, בעיקר כאשר הגישה תביעת נגד "דרקונית" כנגד העובדת. "עוד הגדילה הנתבעת להכפיש את שמה של התובעת בכל שטענה כי זו, התובעת, מנצלת את העובדה שהעמותה עברה משרדים ושניירת אבדה במהלך המעבר כדי להוציא, בחוסר תום לב, כספים שאינם מגיעים לה". בהקשר לטענת העמותה, עו"ד דלומי ציינה כי "לשקר אין רגליים. הוכחנו דרך פרוטוקולים בתיק אחר, בו העיד מנכ"ל העמותה, כי גם בתיק אחר השתמשה העמותה בטענה שמסמכים חיוניים אבדו במהלך המעבר. בנוסף, מנכ"ל העמותה העיד כי המעבר למשרדים החדשים אף התבצע לפני קליטת התובעת לעבודה."
"השקר יצא לאור וצדקתה של מרשתי אף הוא הוכח בכתלי בית המשפט, פסק הדין שניתן מדבר בעד עצמו", סיכם עו"ד דלומי.
