החברה המפעילה את 'שולץ ביסטרו בר' – שירותי ההסעדה בכנסת, התחלפה באפריל 2012 ועם כניסתה למשכן, פיטרה את האחראית על הכיבוד לאחר 12 שנות עבודה בתפקיד.
העובדת פנתה לבית הדין לעבודה בטענה שפוטרה משיקולים פסולים. לדבריה, ההנהלה החדשה פיטרה אותה היות שהיא מעורבת במאבק למען זכויות העובדים, מאבקים שזכו לסיקור תקשורתי נרחב. העובדת עוד טוענת שאת מקומה החליפה עובדת חסרת ניסיון וכי לא הוצגו בפניה טיעונים 'עניינים' לפיטורים, אשר על כן, אלו נעשו מטעמים פסולים. העובדת דרשה כי בית הדין יורה על חזרתה לעבודה (לפחות עד ההכרעה).
מטעם הנהלת המזנון החדשה נטען מנגד כי החברה רשאית לבחור עובדים כראות עיניה ועל כן מרבית עובדי המזנון, כמו התובעת, הוחלפו בעובדים מטעם ההנהלה. בנוסף, ההנהלה טענה כי העובדת דרשה לעבודה רק שלושה ימים בשבוע ואילו היא מעסיקה את עובדי חמישה ימים בשבוע כחלק מהמדיניות.
העובדת טענה בתגובה כי היא מוכנה להגדיל את המשרה שלה להיקף של 5 ימי עבודה בשבוע.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק: לא ניתן לפטר עובד ותיק במחי יד
השופט אייל אברהמי קבע כי הנהלת המזנון לא הציגה טיעון ענייני בדבר היעדר כישורים ו/או חוסר התאמה של העובדת לתפקיד, וזאת בעוד שהעובדת הצליחה להוכיח, בין השאר באמצעות מכתבי ההמלצה שהציגה, כי מילאה את תפקידה על הצד הטוב ביותר. בנוסף, עצם העובדה שהתובעת הועסקה בתפקידה במזנון הכנסת 12 שנים מהווה ראיה לכך שהיא הייתה עובדת טובה ומנוסה.
השופט אברהמי עוד קבע כי טרם פיטוריה, נדרשה ההנהלה להציג בפניה עילה ענינית לפיטורים. היות שזה לא נעשה, יש טעם לחשוד שמדובר בפיטורים משיקולים פסולים. אשר על כן, הורה השופט על החזרתה לעבודה, בסעד זמני וכן חייב את הנהלת המזנון לפצות את העובדת ב-6,000 ₪ הוצאות משפט.
"מה הטעם אפוא ביכרה המשיבה להעסיק עובדת חדשה, שלא היתה מוכרת לה קודם לכן, שלא באה מתחום המזון, בתפקיד כה ייחודי, על פני המבקשת שהועסקה על ידי מספר חברות שהפעילו את שירותי ההסעדה בכנסת במשך כ- 12 שנה בתפקיד הייחודי שבו זכתה בהצלחה רבה?! על כורחך היה זה בשל הפעילות הארגונית בה היתה המבקשת מעורבת", כתב השופט אברהמי בפסק הדין.