בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בית הדין לא יהיה מוגבל לשיעור הפיצוי המרבי הנקוב בחוק – 50 אלף ש"ח – בגין הטרדה מינית בה הוכח נזק כספי, וכי ניתן יהיה לקבוע שיער פיצויים בכל מקרה לגופו.
זאת במסגרת תביעתה של אחות מוסמכת שטענה, באמצעות עו"ד אמנון שילה, כי היא סבלה מהטרדה מינית "קשה" ומתמשכת מצד הממונה עליה במוסד הרפואי בו עבדה. לאחר שהממונה עליה פוטר, הגישה האחות תביעת פיצויים על סך 500 אלף ש"ח כנגד הממונה עליה וכנגד המוסד הרפואי, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. התביעה כנגד המוסד נמחקה בהסכמה. התביעה כנגד הממונה עליה, בה נכללו 11 אירועי הטרדה מינית, נידונה בבית הדין לעבודה.
בית הדין קיבל את התביעה בכל הנוגע לקיומה של הטרדה מינית אולם התייחס לכל 11 האירועים כאל "מסכת הטרדה אחת". נטען כי בית הדין אינו מוסמך להורות על פיצוי העולה על סכום הפיצוי המרבי שנקבע להטרדה מינית – 50 אלף ש"ח. לפיכך, הורה בית הדין לעבודה על פיצוי בסך 40 אלף ש"ח בתוספת 7,609 ש"ח בגין הוצאות כספיות. על קביעות אלו הוגשו ערעורים הדדים, כאשר הנאשם מערער על עצם קביעת קיום הטרדה מינית ואילו התובעת ערערה על גובה הפיצויים שלטענתה לא תאמו את שיעור הנזק.
ראשית, דחתה שופטת בית הדין הארצי לעבודה, רונית רוזנפלד, את ערעור הממונה לשעבר, בטענה כי אין הצדקה לערער על תביעת האחות בגין הטרדה מינית לאחר שזו הוכחה. באשר לערעור התובעת, נקבע כי בניגוד לפסיקה קודמת של נשיא בית הדין לעבודה לשעבר סטיב אלדר (לפיה שיעור הפיצויים במקרה של הטרדה מינית בה הוכח נזק כספי לא תעלה על 50 אלף ש"ח), השופטת רוזנפלד קבעה כי המוטרד רשאי לתבוע הן בגין הנזק הממוני הממשי המוכח, והן בגין הנזק הלא ממוני (כגון כאב וסבל). במידה והצליח המוטרד להוכיח נזק ממשי, יש לבית הדין הסמכות לפסוק לו את הסכום המבוקש ללא הגבלה, וכן רשאי בית הדין להוסיף ולפסוק פיצוי נוסף בגין הנזק הלא ממוני – שרק לגביו יהיה מוגבל לשיעור הפיצוי המרבי.
השופטת רוזנפלד ציינה כי אפריורית המגבילה את סכום הפיצוי בגין שורת הטרדות מיניות בתביעה אחת לסכום הפיצוי המרבי בחוק, אינה מרתיעה מטרידים פוטנציאליים ממעשי הטרדה מינית בצורה מתמשכת. לפיכך, על בית הדין להתחשב בנסיבות המקרה המונח בפניו, כאשר אפשר שכל מקרה הטרדה מינית ייחשב כמקרה בפני עצמו.
השופטת רוזנפלד: "לפי גישתנו, אף שמדובר במעשים הסמוכים בזמן, נתונה לנו הסמכות על פי החוק לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לפי שיקול דעתנו בגין כל אחד מהם, ואין אנו מוגבלים בהתייחס אליהם לסכום המקסימאלי הקבוע לאירוע אחד".
השופטת אף פסקה כי בהתחשב באירועים החמורים שחוותה האחות פעם אחר פעם, אשר פגעו בכבודה, בביטחונה העצמי ובזכותה לאיכות חיים סבירה, סכום הפיצוי שנפסק לה אינו מספק וכי סכום הפיצוי הראוי במקרה זה הוא 110 אלף ש"ח.
