לא מעט מעסיקים מנצלים את משבר הקורונה כדי לפטר עובדים בשל מוגבלותם, בשל העובדה שמדובר בעובדות בהיריון, בטיפולי פוריות או בתקופה המוגנת, בשל גילם ובשל סיבות נוספות המהוות אפליה אסורה.
לכן חשוב להזכיר שוב ושוב כי פיטורים שלא כדין בעקבות אפליה אסורה עלולים לגרור איתם פיצויים מוגדלים ביותר שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.
אשר לעובדות בהיריון, בתקופה המוגנת, במהלך טיפולי פוריות וכד, כאן יש להדגיש כי אף שבמהלך משבר הקורונה ניתנה הקלה באפשרות להוציא עובדות בהיריון ובמהלך טיפולי פוריות לחופשות ללא תשלום, הרי שכעת כעת כאשר מדובר בפיטורים יש לחזור ולפנות לממונה על תקנות עבודת נשים לצורך קבלת ההיתר.
אשר לשאר הסוגים של פיטורים על רקע אפליה אסורה יש להדגיש, כי במקרה בו העובד יתבע את המעסיק (והוא אינו חייב לתבוע בימים אלה אלא יש תקופה של כמה שנים לפני שחלה התיישנות על עבירה זו), המעסיק עלול להדרש על ידי בית הדין לעבודה לשלם לעובד שהופלה, פיצויים בסכומים גבוהים מאוד שיכולים להגיע לעשרות רבות של אלפי שקלים ולעיתים אף למאות אלפי שקלים.
סוג נוסף של אפליה שהפך נפוץ בעיתות של משברים כלכליים הוא אפליה מסיבה של גיל. עובדים מעל גיל 40 מפוטרים לעיתים קרובות בגלל גילם, תוך שימוש במשבר הקורונה כתירוץ לפיטורים.
לכן כדאי להזכיר, כי אפליית עובד בניגוד למה שרשום בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מהווה עבירה אזרחית ולא פחות מכך, גם עבירה פלילית.
עובד שהופלה בשל גילו, רשאי להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
יש לציין כי במקרים של תביעה בעקבות אפליה, רשאים להגיש את התביעה גם ארגון עובדים שאליו משתייך העובד או ארגוני זכויות העוסקים בזכויותיו של מי שאסור להפלתו.
בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצויים לטובת העובד, גם אם לא נגרם לו (לעובד) נזק כספי.
הפיצוי יהיה בסכום שיראה לבית הדין לעבודה צודק בנסיבות העניין. בנוף, יכול בית הדין לעבודה לתת צו מניעה או צו 'עשה', אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת.
במקרה בו התביעה לא נידונה בערכאה שיפוטית, ניתן להגיש תלונה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.
כך או כך, נטל ההוכחה (החובה להוכיח בבית הדין לעבודה) שלא בוצעה אפליה מוטל על המעסיק.
כל שהעובד שהופלה על רקע גילו, על רקע חוק עבודת נשים, על רקע מוגבלות וכד, יכול לתבוע את המעסיק על פיטורים אלו.
זאת, בפרט אם העובד מצביע על כך שכמחצית מהמפוטרים הם עובדים בגילאים שמעל 40.
יתרה מכך, גם אם כמחצית מהעובדים שפוטרו הם שילוב של בעלי מוגבלות, עובדות בהיריון או בתקופה המוגנת לאחר הלידה, עובדים מבוגרים ועוד, כל אחד מהעובדים יכול לתבוע פיצויים בשל פיטורים שלא כדין ובניגוד לחוק.
