האם גם מנהלים יכולים להתפטר בדין מפוטר? מסתבר שבנסיבות מסוימות זה אכן אפשרי. בית הדין לעבודה פסק כי מנכ"ל שהתפטר בעקבות מכירת החברה, עשה זאת משום שתפקידו התרוקן מתוכן ובנסיבות אלה הוא זכאי למלוא סכום פיצויי הפיטורים.
מנכ"ל של חברה מסויימת התפטר בעקבות מכירת החברה, והגיש תביעה לפיצויי פיטורים בטענה שהתפטרותו בנסיבות שנוצרו מזכה בפיצויי הפיטורים.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו, וקבע שעל החברה לשלם לו פיצויי פיטורים בסכום של 435 אלף שקלים ובנוסף, על החברה לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 15 אלף שקלים.
התובע החל לעבוד בחברה כמנהל מכירות, ולאחר כשמונה שנים מונה לתפקיד המנכ"ל. במהלך חמש השנים שלאחר מכן הוא כיהן בתפקיד מנכ"ל החברה שמנתה 20 עובדים.
שנה לפני התפטרותו נמכרה פעילות החברה לחברה אחרת, ובעקבות זאת פוטרו העובדים, אם כי החברה הודיעה להם כי רובם יקלטו בחברה הרוכשת.
על פי הוראת הבעלים, הוציא התובע מכתבי פיטורים לעובדים, פרט לעצמו ולמנהלת החשבונות. כשבועיים לאחר מכן הוא הודיע על התפטרותו, משום שלטענתו, לאחר פיטורי העובדים התפקיד שלו התרוקן מתוכן.
טענות המעסיק
המעסיק טען בבית הדין כי המנכ"ל התפטר במטרה לנסות ולנגוס בפעילותה של החברה ולהעביר חלק ממנה לחברה מתחרה.
במילים אחרות, החברה ייחסה למנכ"ל מעורבות בקנוניה שמטרתה היתה להפסיק את ההתקשרות בינה לבין שני ספקים גדולים שלה.
בנוסף טענה החברה, כי התפטרותו של המנכ"ל באותו מועד היא הפרה של התחייבותו להמשיך בעבודה עד שתושלם העברת הפעילות לחברה הרוכשת. לדברי החברה, הפרה זו של התחייבותו גרמה לה נזקים כבדים.
החברה הכחישה את טענת התובע לפיה תפקידו התרוקן מתוכן שכן דווקא בתקופת המעבר היתה עבודתו חיונית יותר מתמיד.
מכיוון שכך, טענה החברה, כי ההתפטרות במקרה זה אינה מזכה בפיצויי פיטורים, ואף הגישה תביעה נגדית בגין הפרת החוזה.
החלטת בית הדין
בית הדין לעבודה השתכנע כי לאחר שפוטרו כל העובדים, אכן תפקידו של המנכ"ל התרוקן מתוכן הלכה למעשה. מחומר הראיות עלה, כי הוא נדרש לפנות את משרדו, וכי החברה הרוכשת לא הציעה לו תפקיד בעל תוכן שיכול לשמר את מעמדו. כך שלמעשה, עתידו המקצועי היה לוט בערפל.
בנוגע לטענת החברה כי התפטרותו של התובע הפרה את התחייבותו כלפיה, בית הדין לא שוכנע שאכן נחתם ביניהם הסכם מחייב בקשר לתקופת עבודתו.
זאת, משום שהחברה לא הציגה מסמכים המתעדים התחייבות כזו מצד התובע, והיא אף ניהלה איתו משא ומתן לגבי תנאי הפרישה שלו במקום לדרוש ממנו לחזור בו מההתפטרות, דבר שהיה מצופה ממנה אם אכן התפטרותו באותו מועד בוצעה בניגוד להסכם ביניהם.
החברה אמנם הציגה תיעוד שלדבריה מוכיח את טענותיה, בית הדין לא התרשם שתיעוד זה משקף את הדברים בצורה מלאה.
זאת, גם בשל העובדה שהחברה סירבה למסור את התיעוד והרישומים לתובע כדי שהוא יאשר אותם, ומכל מקום החברה לא הצליחה להוכיח שהיתה התחייבות לא מותנית מצד התובע להמשיך בעבודתו אחרי פיטורי העובדים.
בסיכומו של דבר, ביטל בית הדין את טענות החברה לגבי הקנוניה נגדה שלדבריה התובע השתתף בה, ופסק כי הפסקת ההתקשרות עם שני הספקים היתה יכולה לנבוע מעצם מכירת פעילות החברה.
לאור כל זאת, קיבל בית הדין את תביעתו של המנכ"ל, וכאמור, חייב את החברה לשלם לו פיצויי פיטורים בסכום של 435 אלף שקלים ובנוסף לשלם למנכ"ל לשעבר את הוצאות המשפט בסכום של 15 אלף שקלים.
