לעיתים רחוקות מאוד מאשר בית הדין לעבודה למעסיק לשלול מעובד פיצויי פיטורים ורק במקרים קיצוניים ביותר.
למרות זאת, ניתן לראות מקרים בהם בית הדין לעבודה שולל פיצויי פיטורים בדיעבד ומטיל על עובד לשעבר להחזיר למעסיק את פיצויי הפיטורים שניתנו לו שלא כדין או את חלקם.
בעקרון, כל עובד שפוטר או התפטר בדין מפוטר, לאחר שעבד שנה באותו מקום עבודה, זכאי לקבל פיצויי פיטורים.
התפטרות בדין מפוטר היא בדרך כלל בעקבות הרעת תנאי העסקה, התפטרות לצורך טיפול בילד, התפטרות בשל מעבר דירה ליישוב חקלאי או ישוב ספר ועוד.
אלא שיש מקרים בהם המעסיק משלם לעובד פיצויי פיטורים מוגדלים מעבר לנדרש בחוק, בגלל טעות כלשהי. וכאן נשאלת השאלה, האם ניתן לחייב את העובד להחזיר את הסכום ששולם לו בטעות מעבר לנדרש.
בית הדין לעבודה קבע, כי בנסיבות מסויימות, עובד שקיבל פיצויים שלא על פי זכות, חייב להחזיר את הסכום שלא היה מגיע לו לקבל, אלא אם כן בית הדין קבע שיש סיבות שגורמות להחזר הפיצויים להיות לא צודק.
במקרים כאלה בוחן בית הדין את הסוגייה: האם יש סיבות שהופכות לבלתי צודקת, את ההחזרה למעסיק של הסכום הנוסף ששולם – מעבר לסכום שהיה אמור להיות משולם.
זאת ועוד, בית הדין קבע, כי יש להבדיל בין מצב בו העובד כבר הוציא את הכספים שקיבל (מעבר למה שהגיע לו) לפני שנודע לו שעליו להחזיר את הסכום למעסיק, לבין מצב בו הוא הוציא את הסכום לאחר שכבר נודע לו שעליו להחזירו.
במצב הראשון נקבע שאין זה צודק להכריח אותו להחזיר את הסכום. במצב השני נקבע שחלה עליו החובה להחזיר את הסכום למעסיק למרות שהוא כבר הוציא אותו.
אם כן, באילו מקרים יטיל בית הדין על העובד להחזיר את פיצויי הפיטורים (או חלקם). מקרה אחד הוא המקרה שבו לעובד לא מגיע כלל לקבל פיצויים או שהצדק מחייב לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים.
מה קורה לדוגמה במקרה בו, המעסיק פיטר את העובד ושילם לו פיצויי פיטורים, ולאחר שהעובד פוטר והפסיק לעבוד, התברר למעסיק שהוא ביצע עבירות שמצדיקות שלילת פיצויי פיטורים.
לדוגמה, במקרה מסויים פסק בית הדין לעבודה כי המעסיק רשאי לדרוש מהעובד את החזר סכום פיצויי הפיטורים ששולמו לו.
מדובר במקרה בו החברה הגישה תביעת פיצויים והשבת סכומים כנגד שלושה עובדים לשעבר, שבהסכמי העבודה איתם כלול סעיף שבו הם התחייבו לשמירת סודיות ונאמנות.
החברה טענה כי השלושה הפרו התחייבויות אלו בכך שהם פעלו להונאת החברה והקימו חברה שמתחרה בה, עוד בתקופת עבודתם בחברה, תוך גניבת סודות מסחריים ושימוש בהם לצורך הקמת החברה משלהם.
בית הדין קיבל את תביעת החברה וקבע כי שלושת העובדים הפרו את חובות הנאמנות, תום הלב, והסודיות שלהם כלפי החברה.
לגבי אחד מהם נקבע שהוא אמנם פוטר, אבל בגלל מעשיו החמורים, החברה זכאית לשלול ממנו את תשלום פיצויי הפיטורים.
לגבי שני העובדים האחרים, נקבע שהם התפטרו, אבל מאחר שהחברה שילמה להם מענק פרישה, שהיה בגובה פיצויי הפיטורים להם הם היו זכאים אילו הם היו מפוטרים, החברה זכאית לדרוש מהם להחזיר את הסכום הזה.
עוד נקבע, כי גם אם הם היו מפוטרים, עדיין החברה הייתה זכאית לדרוש מהם להחזיר את הסכום הזה, על בסיס שלילת פיצויי הפיטורים לפי החוק.
