באחת החברות הגדולות בארץ היה נהוג בעבר לתת אחת לתקופה ציונים לעובדים על פי מחלקות.
רשימות הציונים פורסמו בלוח המודעות של החברה, כאשר העובד בעל הציון הגבוה ביותר מוקם במקום ה-1 ברשימה, העובד שקיבל ציון נמוך ממנו דורג במקום השני וכך הלאה.
יום פרסום הציונים היה יום שכולו חרדה שכן, עובדים שהציון קיבלו דורג במקום ה-11 או נמוך יותר, פוטרו באופן אוטומטי.
כיום, לאור התפתחות דיני העבודה והחוקים בנושא יחסי עובד מעסיק, המנהג הזה אינו חוקי, ועובדים במקומות עבודה שמנהג דומה לזה נהוג בהם יכולים לתבוע את המעסיק על פיטורים שלא כדין.
מה שכן נהוג כיום הוא שיחות משוב ושיחות חתך. למרבה הצער, יש ארגונים שחושבים ששיחת חתך או משוב, שבה נמסר לעובד שהישגיו נמוכים מדי או שמספר היעדים שהגיע אליהם אינו מספק, מהווה סיבה מספקת לפיטורים.
לכן חשוב לחזור ולהדגיש: שיחת משוב אינה חלק מהליך פיטורים. זו לא המטרה שלשמה נוצרו שיחות המשוב ושיחות החתך.
ארגון שמחליט לפטר עובד חייב לבצע שימוע כדין. אין קיצורי דרך, ואין אפשרות להמיר את השימוע כדין, בשום סוג אחר של שיחה.
ברוב המקרים, חברות שאינן מודעות לכך ומפטרות עובדים ללא שימוע כדין, מתוך מחשבה ששיחת המשוב או שיחת החתך מהווה תחליף, עלולות למצוא עצמן משלמות פיצויים מוגדלים בנוסף להוצאות משפט.
ולמרות כל זאת, בית הדין לעבודה מתבונן היטב בנסיבות ויש מקרים יוצאי דופן.
אם החברה מצליחה להוכיח כי לאורך זמן היא קיימה שיחות עם העובד לגבי תפקודו, ולמרות זאת הוא התעלם והמשיך בתפקוד הגרוע, ובפרט כאשר מדובר בחברה קטנה המעסיקה פחות מששה עובדים, שבה חובת ההוכחה לא תמיד מוטלת באופן אוטומטי על המעסיק – הרי שבמקרים מסויימים מסוג זה יתכן ששיחות ההבהרה שקוימו עם העובד יוכלו להחליף שימוע.
אם כי רק בתנאי שניתנה לעובד אפשרות להציג את עמדתו.
הנה מקרה שבו בית הדין לעבודה ויתר לחברה על חובת השימוע אף שקיבל חלק מסוים מתביעתו של העובד:
עובד שפוטר מחברה שעוסקת בתחום הטכנולוגיה תבע את החברה שפיטרה אותו בטענה שלא נערך לו שימוע כדין, וכי השיחה היחידה שנערכה לו היא שיחת חתך.
כמו כן טען העובד כי פיטוריו בסמוך לחגי תשרי הם בניגוד לדין ולהגינות הבסיסית. מדובר בחברה קטנה המונה פחות מששה עובדים. העובד פוטר לאחר שעבד בה ארבעה חודשים בלבד.
בית הדין לעבודה הגיע לאחרונה למסקנה כי העובד פוטר רק בגלל חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי ולא מסיבה שאינה עניינית או אינה חוקית.
אמנם, טען בית הדין לעבודה, מוטב היה שמועד הפיטורים לא היה סמוך לחגים, אבל פיטורים לפני חגים אינם מנוגדים לחוק.
בסופו של דבר נפסק כי החברה תשלם לעובד סכום של 8,100 שקלים משום ששללה, שלא כדין, חלק מדמי ההודעה המוקדמת שהגיעו לו. כמו כן נדרשה החברה לשלם 2,200 שקלים עבור ההוצאות המשפטיות.
פרטי המקרה: החברה קיבלה את העובד לעבודה לתפקיד ניהולי, אבל ארבעה חודשים בלבד לאחר תחילת עבודתו נערכה לו שיחה עם אחד הבעלים והמנהלים לגבי תפקודו הלקוי. בסופו של דבר נמסר לו מכתב פיטורים.
העובד טען כי המעסיק הפר את עקרונות ההגינות ותום הלב בכך שפיטר אותו במועד כל כך סמוך לחגי תשרי, ותבע פיצוי עבור עוגמת נפש.
כמו כן טען העובד כי לא נערך לו שימוע כדין וכי אילו הסכים להצעה שקיבל באותה שיחה לשנות את תפקידו, כלל לא היה מפוטר.
בנוסף, לא שולמו לו דמי הודעה מוקדמת והופרשו לו כספים לפנסיה רק לאחר 20 חודשים.
המעסיק טען כי כבר ביומו הראשון של העובד (המנהל) בעבודה, הוא הודיע לממונים עליו כעובדה מוגמרת, כי בניגוד להסכם ביניהם לגבי שעות העבודה, הוא לא יעבוד עד הערב בימי שלישי, וכבר אז היתה למעסיק תחושה שהעובד הטעה אותו בעת הקבלה לעבודה.
זמן קצר לאחר מכן התברר כי העובד שיקר לגבי כישוריו הקודמים וניסיונו בתחום. ואם בכך לא די הרי שהוא התגלה כחסר מוטיבציה, אדיש כלפי צוות העובדים שתחת ניהולו וחסר אמביציה. ובאופן כללי, עבודתו היתה רשלנית ומזלזלת.
אף שנערכו עימו כמה שיחות הבהרה לגבי נוהלי החברה והציפיות ממנו, התנהגותו לא השתנתה.
בשלב מסוים הוחלט לתת לו הזדמנות אחרונה. אלא שאטז התברר שבגלל טעות שביצע העובד בעבודתו, נגרם נזק ללקוח.
מבחינת החברה, הפגיעה בלקוח היתה הקש ששבר את גב הגמל. בעלי החברה הגיעו למסקנה כי אין מנוס מלפטר אותו.
בשיחה שנערכה לעובד הוצע לו לעבור לתפקיד של עובד טכני אבל סירב, ולכן פוטר. עוד טען המעסיק, בשל תפקודו נפגע שמה הטוב של החברה, היא הפסידה כספים ונגרמה לה עוגמת נפש.
אם כן, האם השימוע היה כדין או לא:
בית הדין סבר שהשיחה בין הצדדים לגבי תפקודו של העובד, בייחוד כאשר מדובר בחברה כה קטנה שאינה מלווה ביועצים משפטיים, גם אם השיחה כונתה שיחת חתך ולא שימוע, ולמעשה השימוע לא היה פורמלי, עדיין התקיימה תכלית השימוע משום שבמהלך השיחה הבהיר המעסיק את אי שביעות רצונו מהתנהלותו של העובד, ניתנה לו האפשרות להביע את עמדתו ואף הוצע לו תפקיד אחר.
במקרה זה, פסק בית הדין לעבודה, העובד פוטר משום שהמעסיק לא היה מרוצה ממנו. גם אם הפיטורים בוצעו לפני ערב החג, עדיין לא מדובר בהליך פיטורים המנוגד לדין.
הדבר היחיד שמבחינת בית הדין בוצע שלא כדין הוא אי תשלום דמי הודעה מוקדמת, ולכן החברה תשלם לתובע סך של 8,100 שקלים, בתוספת 2,200 שקלים על הוצאות המשפט.
