ארגון אירועים היא מטלה נוספת בסדר היום העמוס של האחראים על משאבי האנוש בחברה. מטלה שבשגרה לרגל חילופי מנכל"ים, לחגוג תוצאות שנתיות נאות של הארגון בסוף השנה, ימים אחדים לפני החגים או אירוע שנועד לגבש את העובדים.
רבים בוחרים לפנות לחברות חיצוניות, כאלו יש למכביר והם יציעו שלל אירועים לכל ארגון ובעיקר לכל כיס: סנפלינג, טיולי גי'פים, יום הישרדות במדבר ועוד. כל שנותר הוא להרים טלפון לכמה חברות כאלו, לבחון את הצעות המחיר שלהם ואת התקציב העומד לרשות הארגון ולהחליט. מרבית העבודה תיעשה על ידם – ארגון, הסעדה וההסעות וכן גם האחריות הכוללת להפעלות.
אבל אפשר גם אחרת. מה דעתכם להפוך את עצם ארגון האירוע לחוויה המגבשת את העובדים? לחלק את המשימות המרכיבות את האירוע בין כלל עובדי החברה? כך למשל, האחראים על הסעדה יאתרו מבין העובדים את הבשלנים שבחבורה, את המומחים בהכנת פשטידות מרקים עוגות ודברי מאפה אחרים. זו תהיה הזדמנות עבורם לגלות משהו קצת שונה מהיכולות המקצועיות אותן הם מפגינים במשרד.
עובד או עובדת אחרת ימונו כאחראים על ההפעלות באירוע ובין השאר יאתרו את המוסיקאים והשחקנים שבין עובדי החברה, אלו שהמירו חלום של כוכב רוק או שחקן תיאטרון בקובייה של מתכנת, אבל מעולם לא שכחו. הם בוודאי ישמחו להפגין בפני העובדים את הכישורים "האמיתיים" שלהם. אולי יתגלה סטנדאפיסט חבוי בקרב אחד מהעובדים שרק ישמח להצחיק את כולם במשך דקות ארוכות, או זה שיעלה מופע קסמים.
אחדים מבין העובדים גם ישמחו להציע שלל מקומות חבויים בטבע בהם ניתן לערוך את האירוע, כאלו שלא כולם שמעו עליהם, כגון חורשה חבויה או נחל סודי.
חשובה מכל היא העובדה שאירוע כזה הוא כל כולו פרי היוזמות ושיתוף הפעולה של כלל העובדים. הם מבצעים ביחד מטלה פחות שגרתית מזו של היום יום, תורמים רעיונות חדשים, מפגינים כישורים שונים ומגוונים ורואים את עצמם כשותפים מלאים וכאחראים להצלחת האירוע. כמעט הדמיה מושלמת למה שכל ארגון רוצה מעובדיו- יוזמה, שיתוף פעולה, ביטוי אישי ואחריות.
אשר לעלות האירוע- הוא זול הרבה יותר מהמחיר אותו תדרוש חברה חיצונית. זול יותר אבל יקר בתכנים שהוא מציע.
רעיון נפלא כמו גם בעייתי העלתם.
מלאה ארצנו במפיקים מפיקונים וחברות חיצוניות כהגדרתכם.
חלק מהם אכן מחייב שהעבודה תיהיה עצמאית של מי שצריך את האירוע לעובדיו ורצוי שכך.
היות וכל בוקר וכל רגע נתון כמעט
מישהו היכן שהוא לוקח מחשב ,בונה אתר ומכריז על עצמו כמפיק, מארגן אירועיים.
כל פתיחת עיתון מראה לנו מודעות לקורסים קיקיוניים למארגני אירועים למינהם , קורסים בשם = עושי הקורסים ! ששכרו מקום כזה או אחר מכובד או אפילו אולם באחת האוניברסיטהאות ומקיימים קורס בשם עצמם ומסמיכים בשם עצמם.
אין חוק לענין למעט רישוי מספר גורמים בענף התיירות, אין רישוי מוסמך
וכל עובר אורח יכול לעשות זאת
ומכאן הרעיון של הפעלת העובדים מבורך.
אבל…!!! קיימים גם אחרים שהם מקצוענים, חברות טיולים מקצועיות שיש להם הסמכה ורישוי משרד התיירות , שבין היתר עושים גם אירועים בטבע , טיולים מודרכים עם מורי דרך בעלי רשיון ונסיון למסתרי הנוף, עוסקים בשרותי הסעדה עם רישוי משרד הבריאות עם ביטוח נגד הרעלות ועוד…
כל גוף שמחליט לעשות אירוע עצמאי צריך לקחת בחשבון ביטוח שלו, הסמכה של העוסקים באירוע, הכרות עם השטח , עם היתרים עם הרשויות שבשטחם מתקיים האירוע ועוד..
אחרת זוהי חאפריות לשמה.
שאתה עושה אירוע פרטי לחברים שלך למשפחה שלך זה אפשרי ואפילו רצוי
שאתה עושה אירוע לגוף ממוסד אתה יוצר בעיות שאם הן יעלו לא יהיה פשוט לפתור אותם.
אחרי פעילות עצמאית בכוחות שלנו בארגון ונסיון עם כמה מפיקים, חברות הפקה הבנו בארגון שלנו שמקצוענות רק עם חברת טיולים מקצועיות ולא עוד חאפרים שמחברים ארוחה עם רכב שטח והכל ריק ושטוח.