אלימות במקום העבודה?

אלימות במקום העבודה?

כן. עובדים סובלים מהתעללות שבאה לידי ביטוי באלימות נפשית ומילולית מצד מנהלים או עמיתים. איך מזהים את העובד המתעלל?

שיתוף
תרבות ארגונית
תרבות ארגונית

סקרי עובדים מלמדים אותנו פעם אחר פעם שלא מעט עובדים נחשפים להתעללות מילולית ו/או רגשית במקום העבודה. וכמו שאומר הפתגם – איפה שיש עשן יש אש – אז איפה שיש קורבן יש בריון שמתעלל בו. איפה שיש עובד שמרגיש שעמית או מנהל ממרר לו את החיים, יורד עליו, צועק עליו, משפיל אותו ליד אנשים… יש בריון שעושה את הדברים המיוחסים לו. הבריון הזה הוא עובד חברה, לעתים ותיק, לעתים מנהל ואף מנהל בכיר.

הבריון של הארגון הוא פצצה מתקתקת. הוא (או היא כמובן) לא שונה בהרבה מהבריון השכונתי בצורך שלו להשפיל את החלש ממנו ולפגוע בו בכל הזדמנות – רק שהוא גרוע יותר. כי את הבריון השכונתי כולם מכירים, הוא לא מסתיר את הזהות שלו. הבריון של הארגון הוא דו פרצופי. הוא מתעלל בעובדים שתחת פיקודו, בעמיתים שלו ובעיקר בעובדים החלשים יותר והוא עושה את זה בצורה כל כך 'מקצועית' כך שלוקח זמן לזהות אותו ומי שכן מזהה אותו הוא לרוב הקורבן שכן הבריון בעבודה יודע להסוות את הצד האלים שלו מידי המנהלים.

ג'יימי הווארד-הוקי, פסיכולוג, מזהיר מפני הבריון בארגון: "התכונה המסוכנת ביותר של הבריון במקום העבודה היא הדו-פרצופיות. הבריון יודע להתנהג כנופת צופים כשהוא בוחר. ההתנהגות האלימה שלו היא לא איזשהו יצר בלתי נשלט שמתפרץ בלי שום סיבה וללא שליטה. הבריון של המשרד יודע מתי יש מנהל בסביבה וצריך להתנהג יפה ומתי – אין מנהל בסביבה ואפשר לפרוק כל עול. לכן כל כך קשה לזהות אותם ולכן כל כך קשה להוכיח את אשמתם."

הבריון לפעמים נראה לעובד שבו הוא מתעלל כמופרע, חסר מעצורים או קריזיונר אבל – הבריון הוא קודם כל מתוחכם ומחושב. הוא יצעק על עובד וישפיל אותו בגלל איזשהי טעות קטנה או אי הבנה. זה יראה לכאורה כהתקפת זעם בלתי נשלטת אבל היא נשלטת גם נשלטת. כשיש מנהל בכיר בסביבה, הבריון לא יעז להראות את פרצופו הכועס. השד יוצא מהבקבוק רק כשאין מנהלים באזור.

לא רק שהבריון של הארגון חכם מכדי להראות את פרצופו האמתי בפני מנהלים, הוא יודע להעמיד פנים של עובד מצטיין, לקחת קרדיט על פועלם של עובדים אחרים, לגרום לעמיתים שלו להראות רע לידו… הכול כדי לזכות בהכרה ולשמור על מעמדו.

האם אפשר לזהות בריונים כבר בשלב הגיוס?
לדברי הווארד-הוקי זה קצת מאתגר בעיקר עבור מגייסים בלתי מנוסים. ארגון שרוצה לוודא שהוא לא מכניס טיפוסים אלימים בשעריו צריך להיעזר ביועצים מקצועיים חיצוניים. מה שמנהל הגיוס כן יכול לעשות כדי להבטיח שהוא לא מכניס לארגון בריון, זה לבצע שיחות ממליצים ובדיקות רקע מקיפות כדי לברר כמה שיותר פרטים על העבר התעסוקתי של המועמד ועל האינטראקציות שלו עם העובדים. כאשר מנהל לשעבר של מועמד אומר משהו כמו: "מבחינה מקצועית הוא היה ממש טוב" או "אני יכול להמליץ עליו כמנהל טכני אבל ברמה האישית…." אז הנורות האדומות צריכות להידלק להן אחת אחרי השנייה.

מהם סימני ההיכר של הבריון בארגון?

  • הבריון מנכס לעצמו קרדיט על רעיונות ועל הישגים של אחרים.
  • הבריון מציב לעמיתיו או לעובדים תחתיו יעדים לא ראליים כדי להכשילם במשימה.
  • הבריון נוטה להסית עובדים אחרים כנגד הקורבן שלו לכן אפשר למצוא אותו מרכל עם עובדים על עובדים אחרים בפינת הקפה.
  • הבריון יפנה את תשומת לבם של הסובבים אותו לכישלונות ולחולשות של האחר.
  • הבריון בארגון תמיד אדם דו פרצופי. הדרך שבה הוא מתנהג מול מנהלים בכירים וזו שבה הוא מתנהג מול עובדים במעמדו או במעמד נמוך יותר גורמת לאנשים לחשוב שמדובר על שני אנשים שונים או לפחות על אדם עם פיצול אישיות.


אלימות בעבודה, כמו אלימות ברחובות או אלימות בתוך הבית היא מצב מסוכן. לא רק שאותו בריון מאמלל את החיים של חלק מהעובדים וגורם להם דה-מורליזציה שמובילה לתפקוד נמוך ועד להחלטה לקום ולעזוב את הארגון. טיפוס אלים מייצר סביבת עבודה אלימה. עובדים לומדים שאלו הם חוקי הג'ונגל – או שאתה משפיל או שאתה מושפל והם מאמצים דפוסים דומים לזה של הבריון כדי לשרוד. הארגון לא יכול להישען על הבריונים כי הם לא הטאלנטים המבטיחים באמת אלא הם אלה שיודעים איך לגנוב את הקרדיט מהטלנטים ולרוע המזל הם אלה שמבריחים את הטאלנטים מהארגון ולכן הם פצצת זמן מתקתקת. 

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה