שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, מספקת חומרים מעניינים לדיונים בנושא פמיניזם וקריירה. גישתה של סנדברג, אם נתאר אותה בקווים גסים, היא שנשים נוטות לסגת לאחור ולהירתע בכל פעם שיש להן הזדמנות להוכיח את עצמן ולתפוס פיקוד, כתוצאה של חִברות ושל התפיסות המסורתיות כיצד נשים אמורות להתנהג. היא קוראת לזה To Lean Back. אם אנחנו רוצות להקדם ולתפוס עמדות שוות לאלו של גברים בעלי כישורים שווים לשלנו, עלינו לרכון קדימה או אפילו להידחף (בנימוס, כמובן). סנדברג קוראת לזה To Lean In. את גישתה היא שוטחת בספרה "להטות כתף: נשים, עבודה והרצון להנהיג". תרגום הכותרת לעברית מטעה במקצת. במקור השם הוא Lean In: Women, Work, and the Will to Lead.
למדו כיצד להוביל ולחולל שינוי אמיתי בארגון –
בואו להשתתף בכנס משאבי אנוש שכולו נסוב סביב מנהיגות, ניהול והובלה!
קחו חלק אקטיבי בשינוי. למידע נוסף לחץ כאן!
על כל פנים, התנועה שייסדה סנדברג הפכה פופולרית מאוד, אך זוכה גם לביקורת האומרת שהיא מותירה מחוץ למעגל את אותן נשים שאין להן את המשאבים וההזדמנויות שעליהם מדברת סנדברג, בוגרת הרווארד שמסלול ההצטיינות שלה התחיל כבר בתיכון ועבר בבית הלבן ובחברת גוגל. נשים עניות עובדות אינן יכולות לדרוש משכורות גבוהות יותר או להחליט מי עובד ומי לא – הן או בני זוגן. האפשרות להישאר בבית לאחר לידה כלל לא נתונה לבחירה עבורן.
קזיה ווילינגטון, שהתנסתה בחיים כחד הורית המתקיימת מקצבת סעד, כותבת באתר xojane.com: "מישהי שעובדת בטאקו בל או בברגר קינג לא תוכל לקיים את אותו דיון על מאזן חיים-עבודה כמו מי שעובדת עבור פייסבוק או הניו-יורק טיימס, שריל." יעידו על כך 46 מיליון העניים בארצות הברית או 26 האחוזים של משקי הבית העניים בישראל (מספרים שיש חשש סביר שיצמחו כעת עקב "הגזרות"). וולינגטון אומרת עם זאת, שיש כמה דרכים פשוטות שיהפכו את תנועת Lean In כוללנית יותר ורלוונטית לנשים וגברים רבים יותר.
לכלול יותר אנשים בדיון. זה נשמע כמו תרופת פלא, אבל נכון להיום מהשיח של ה-Lean In נעדרים לחלוטין העניים ואנשי מעמד הפועלים. אם יכללו בו סיפורים של קופאיות ומלצריות, על הצלחותיהן וכישלונותיהן, פתרונות מעוררי השראה לשאלת מאזן החיים-עבודה יהיו רלוונטיים לאחרות שמצויות בעמדות דומות בשוק העבודה.
לתמוך בתוכניות שעוזרות לאנשים לפתח הון אנושי. השיח צריך לכלול תוכניות שתקפות עבור העניים ואנשי מעמד הפועלים. תמיכה ודיון בשאלה איך לבקש העלאת שכר אינם הדיונים החשובים ביותר עבור נשים ששמחות רק מעצם העובדה שהן מועסקות. תוכניות כמו גני ילדים במחיר בר-השגה ומלגות לימודים פונות לנשים במצבים נוחים פחות מזה של סנדברג, ועוזרות להנחות אותן במסלול אל ההצלחה.
מנטורינג לנשים שעושות את דרכן מעלה. נשים רבות, ללא קשר למעמדן הנוכחי, רוצות להתקדם אל עבר משהו טוב יותר, אך אינן יודעות כיצד לעשות זאת. מנטורית עם ניסיון מקצועי שהייתה באותו מקום יכולה להוות עזרה עצומה לאלה שיש להן שאיפות אך עדיין נאבקות.
עידוד ותמיכה באלה שעובדות קשה כדי ליצור עתיד טוב יותר לעצמן. עידוד הוא דבר חשוב גם עבור העניים וגם עבור העשירים. לעתים מדובר בדברים קטנים, כמו מילה טובה או עזרה בשמירה על הילדים, שיכולים לעזור לאישה או לאיש להמשיך ולהתמקד במטרה שלפניהם.
הכרה בכך שהנעה מגשימה את עצמה בדרכים שונות. השאיפות של אנשים שונים אינן נראות אותו הדבר. הן תלויות במקום שבו אנחנו נמצאות ובדרך שבה חונכנו ולכן הן יכולות להתגשם בצורה אחת באדם אחד ובצורה אחרת לגמרי אצל אחר. ההכרה בכך שהשאיפה שלי עשויה להיראות אחרת משלך, ממלאת תפקיד רב ערך בעזרה לאדם בזיהוי ובמיפוי המטרות האישיות והמיוחדות שלו.
מוקד העניין של תנועת Lean In הוא לעורר בנשים את ההשראה להצליח במסלולי הקריירה שלהן. התנועה יכולה להיות גדולה יותר ולכלול את כל הנשים. אם רק תסופק יותר עזרה ויותר נשים יוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהן, כולם ירוויחו, לא רק אלה שנקודת הפתיחה שלהן דומה לזאת של שריל סנדברג.