עובדים רבים ממשיכים את יום העבודה הרבה מעבר למספר השעות שהם אמורים לעבודה.
בין אם הם עובדים מהבית ויום העבודה שלהם מפוצל לבוקר וערב, כאשר העבודה בערב נמשכת אל תוך הלילה, ובין אם הם עובדים במשרד ולוקחים איתם עבודה הביתה כדי לסיים משימות.
תופעה זו גוברת בפרט בתקופה זו, כאשר יש מחסור של עובדים, וכתוצאה מכך, עובדים רבים נדרשים לבצע משימות שבימים כתיקונם היו מוטלות על עובדים אחרים.
התוצאה היא תרבות ארגונית של עבודה במשך שעות ארוכות יותר מהרגיל, ולעיתים תוך פגיעה רצינית בשעות השינה ובאיכות השינה.
מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב בחן את ההשפעות בעלות פוטנציאל הנזק של המחסור בשינה בקרב עובדים, ובפרט בחן את השפעת השינה על הביצועים במקום העבודה.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמחסור בשינה יכול לפגוע במידה מהותית בביצועי המנהלים והעובדים, ולהוביל לתופעות לוואי פיזיות ורגשיות מזיקות אחרות.
במקביל, מצטברות כיום בארה"ב יותר ויותר עדויות לכך שמחסור בשעות שינה, שנובע בעיקר משעות עבודה אל תוך הלילה, טומן בחובו איום נסתר, שארגונים צריכים להיות ערים לקיומו ואף לפוטנציאל שלו, אם הם רוצים להבטיח את רווחת העובדים שלהם ובה בעת להשיג יתרון תחרותי בשוקי היעד.
מהמחקרים עולה, כי ההשפעה המצטברת של חוסר שינה תורמת רבות לכוח עבודה פחות פרודוקטיבי.
ממחקר של הקרן הלאומית האמריקאית לשינה עולה, כי עובדים שלוקחים עבודה הביתה (לאחר שעות העבודה במשרד) עובדים בממוצע 4.5 שעות שבועיות בבית, בכל שבוע.
ברגע שזה מתחיל לקרות, נוצר כדור שלג: עובדים מגיעים לעבודה עייפים כי עבדו עד שעות הלילה המאוחרות, ולכן יש להם מחסור בשינה, שגורם לכך שהם לא עירניים בעבודה ולכן פחות פרודוקטיביים.
הירידה בפרודוקטיביות גורמת לכך שהמשימות שלהם מתארכות ולכן הם צריכים שוב לקחת עבודה הביתה, ושוב הם עובדים עד שעות הלילה המאוחרות מאוד, וחוזר חלילה. כדור השלג הזה גורם לפגיעה מתמשכת בשינה.
והפגיעה בשינה גורמת לתופעות פיזיות רציניות ביותר, לרבות צרבת, דפיקות לב ותופעות נוספות שפוגעות בבריאותם של העובדים.
למעשה, מחקרים רבים מצביעים על קשר בין איכות השינה ומספר שעות השינה לבין איכות הבריאות הגופנית.
המחסור בשינה פוגע בין השאר במערכת החיסונית. פגיעה זו הופכת את העובד רגיש יותר למחלות, מה שיגרום לו לאבד ימי עבודה.
על פי אחד המחקרים, אנשים שישנו בממוצע פחות משבע שעות ביממה היו בסיכון גבוה כמעט פי שלושה לפתח הצטננות, לדוגמה.
לסיכום, המחסור בשינה פירושו ביצועים גרועים יותר ופרודוקטיביות נמוכה יותר של העובדים.
האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה גורסת כי מבוגרים בריאים צריכים לישון לפחות שבע שעות בכל לילה, כאשר ההמלצה היא לטווח של בין שבע לשמונה שעות.
עם זאת, ממחקר אחר עולה, כי עובדים שנבדקו ישנו בממוצע שש שעות ו-28 דקות בלבד.
האם ההבדל מהותי? ובכן, 32 דקות נוספות של עצימת עיניים אולי לא נראות כמו הרבה, אבל ההשפעות של חסרונן היו בולטות במחקר.
רבים מהמשיבים באחד הסקרים שנערכות בקרב עובדים בארה"ב דיווחו על ביצועים גרועים יותר במקום העבודה שנובעים מעייפות.
יותר ממחצית מהמשיבים הודו שהם מתקשים להישאר ממוקדים בפגישות, לוקח להם זמן רב יותר להשלים משימות, וכל הנושא של לייצר רעיונות חדשים הופך מאתגר הרבה יותר.
בצד חוסר הריכוז וירידה ביכולות היצירתיות, הצביעו משתתפי הסקר גם על ירידה במוטיבציה ללמוד, ועל יכולות נמוכות יותר להתנהל במשאים ומתנים.
