"בכל ארגון יש נושאים רבים שחשוב ללמד אותם, ושהעובדים והמנהלים כאחד, מוצאים בהם עניין. החל מלמידת נהלים אדמיניסטרטיביים, דרך למידת קורסי הרגולציה, ועד העשרה מקצועית. אלא שבפועל, כשמנסים לרתום את העובדים להגיע לסדנה או לפעילות לימודית מקוונת, אם אין גמול השתלמות או תמריצים אחרים, או לחלופין סנקציות כנגד אלה שלא הגיעו, קשה מאוד לגרום לעובדים ולמנהלים בכל הדרגות להגיע לשיעור, להרצאה או לסדנה", כך אומר צביקה (ביקו) ארן, מנכ"ל 929, מיזם מקורי ללימודי פרק יומי בתנ"ך, בראיון עם HRus. הראיון נערך לקראת הרצאתו של ארן בכנס ההדרכה השנתי, שיתקיים ב-13 בנובמבר בכפר המכביה.
"ארגונים מתמודדים כיום עם האתגר לייצר הרגלים וולונטריים של צריכת תוכן איכותי, וזהו אתגר שלא פשוט להתמודד איתו", הוא מסביר. "האתגר הזה דומה לאתגר שלנו ב-929, לגרום לאנשים לרצות ללמוד פרק יומי בתנ"ך".
מיזם 929 הוא מיזם ללימוד תנ"ך יומיומי. בכל יום עולה לאוויר מגזין, ומועלים חומרים ברשתות החברתיות. המיזם כולל פעילויות בשטח, הרצאות ואירועים. בכל יום נדון פרק אחר בתנ"ך. ביום העצמאות מסיימים את הפרק האחרון ומתחילים מבראשית.
האתגר
"האתגר שלנו, לגרום לאנשים לרצות ללמוד כל יום פרק בתנ"ך, הוא בדיוק כמו האתגר של הארגון לגרום לעובד או למנהל לרצות ללמוד את החומר שהארגון רוצה שהוא ילמד", מסביר ארן. "וכמו שבארגון, ברמה התיאורטית כולם חושבים שחשוב ללמוד את החומר שאמור להילמד, כך גם בנושא התנ"ך, כולם חושבים שהתנ"ך זה הדבר הכי חשוב שמאחד את עם ישראל. יש כאן טקסט שמחוברים אליו חרדים, חילונים ואתאיסטים וגם בני דתות אחרות. אחד רואה בזה טקסט אמוני והשני טקסט תרבותי. אבל כשאתה מגיע לעזור לילדים בשיעורי הבית פתאום רואים שלא יודעים כלום".
מהו מוקד הבעיה?
"במובן מסוים", אומר ארן, "ההרגלים הוולונטרים של צריכת תוכן איכותי בשעות הפנאי, די התמוססו בעידן של מתקפה מתמדת על הקשב שלנו. כל מנהל הדרכה או למידה, וכל איש תוכן עומדים מול האתגר לייצר קשב. להשיג תשומת לב לחומר הנלמד, בעידן של חוסר תשומת לב.
"בהרצאה בכנס ההדרכה השנתי, אסביר איך מתמודדים עם חוסר הקשב הזה ואיך מעודדים אנשים ללמוד באופן קבוע. לצרוך מוצרי למידה ולהשלים את מה שהארגון רוצה שהם ילמדו".
איך אתם עושים את זה בתחום התנ"ך?
"אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה על ידי 'הזרקות' קצרות. במקום שיעורים ארוכים של 25 דקות, מעבירים מסרים קצרים, על ידי שימוש במדיה חברתית, סרטונים קצרים, תמונות עם טקסט של 150 מילים וכדומה. ולא בהכרח הרצאות ארוכות. יש פה למעשה ניסיון לעשות מיתוג מחדש לתנ"ך. להפוך אותו מספר שנחשב 'עבש', למשהו שצבוע בצורה אטרקטיבית ורלוונטית. והדרך לעשות את זה היא להגיע אל אנשים במקומות שנוח להם ושהם פנויים לכך. כלומר אם אנשים נמצאים בנסיעה, או בהליכה בערב או בטיול עם הכלב, נגיע אליהם באודיאו, אם הם בין פגישות על הדרך – אז זה מותאם וכד'. הרעיון הוא לא לחפש את הקשב של הלומדים במקומות בהם הם זקוקים לו לדברים אחרים, אלא דווקא במקום שיש להם זמן פנוי. נקודה נוספת היא לייצר ללומדים אתגר. בדוגמה שלנו למשל, אם הלומד סיים פרקים עד מועד מסוים, הוא מגיעה למטרה ביחד עם כולם".