גורמים רבים יכולים להשפיע באופן חיובי או שלילי על קצב הפרודוקטיביות העסקית. ארגון שרוצה להגביר את יעילותו חייב להבין לעומק את הגורמים שמעלים את רמת הפרודוקטיביות.
כאשר מעריכים את הגורמים המשפיעים על הפרודוקטיביות העסקית, יש לשקול כיצד הם מצטלבים עם היבטים אחרים של מקום העבודה.
הארגון חייב לאזן בין המוטיבציה של העובדים והמורל שלהם לבין היעדים והדרכים להשגת היעדים, כדי להשיג פרודוקטיביות גבוהה יותר ויעילות מיטבית.
במילים אחרות, פרודוקטיביות היא אחד ההיבטים החשובים ביותר בניהול העסקי של הארגון. במצב התחרותיות הקיים בשווקים כיום, יש לא מעט עובדים שמרגישים לחוצים ועובדים שעות ארוכות, לעיתים עד קצה גבול היכולת, כדי לעמוד ביעדים.
אלא שמנתונים שקיימים כיום בשוק העבודה עולה, כי דווקא הגישה שגורסת עבודה עד להתשת העובדים היא זו שמפחיתה את היעילות ואף גורמת יותר נזק מתועלת.
גישה זו משפיעה לרעה על המורל ועל הרווחה הנפשית של העובדים, יוצרת מתח מיותר ומובילה לשחיקה וכתוצאה מכך לפגיעה במוטיבציה וביכולות.
גם העבודה מהבית לא מפחיתה את רמת השחיקה. ההערכה שגרסה כי המעבר ליותר עבודה מהבית יביא לירידה בשחיקה מתבררת כשגויה ברוב המקרים.
ממחקרים שנעשו בארה"ב עולה, כי כ-70% מהעובדים שעובדים מהבית, עובדים בסופי שבוע, וכ-45% מהם מחוברים למערכות הארגון במהלך השבוע במשך זמן רב יותר מאשר לפני פרוץ מגיפת הקורונה.
מתברר שעבודה בשעות רבות וארוכות יותר היא לא בהכרח עבודה שמייצרת תוצאות טובות יותר. למעשה, במקרים רבים ההיפך הוא הנכון.
במקומות רבים בעולם יש ארגונים שעוברים לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימי עבודה. התוצאה היא שארגונים אלה משיגים תוצאות מצוינות בכל הקשור לרמת הפרודוקטיביות, ובה בעת יכולים לשפר את רווחת העובדים.
אחד המיתוסים לגבי העלאת הפרודוקטיביות שעל מנהלי משאבי האנוש מוטל לבחון מחדש, הוא המיתוס הגורס כי עובדים שמתעוררים מוקדם יותר בבוקר הם פרודוקטיביים יותר.
המיתוס הזה גורס שעובדים שהם אנשי בוקר הם פרודוקטיביים ומצליחים יותר מאשר אלו שהולכים לישון מאוחר. אלא שמחקרים מראים שזה לא בהכרח נכון.
מחקרים אלה מראים כי רק כ-25 אחוזים מהעובדים מסוגלים להתעורר מוקדם בבוקר ולהיות יעילים, וכי כ-50 אחוזים מהאוכלוסייה אינה מכוונת בוקר או ערב (בהקשר של היכולת להיות יעילים בעבודה), אלא יש בה שילוב של השניים.
המחקרים מצביעים על כך שהעובדים שמעדיפים לקום מוקדם בבוקר נוטים אמנם להיות מאושרים ומאורגנים יותר, אבל דווקא העובדים שמעדיפים לעבוד בשעות הערב והלילה הם לרוב יצירתיים יותר ופתוחים לחוויות חדשות.
עוד עולה מאותם מחקרים, כי אנשי הלילה נוטים לתפקד טוב יותר במבחני זיכרון ויש להם כישורים קוגניטיביים מעולים.
המסקנה של החוקרים היא שאם עובד נוטה באופן טבעי להתעורר מוקדם יותר ועובד אחר מאוחר יותר, אין זה הגיוני לשנות את זה בכוח. הסיבה לכך היא שרמת הפרודוקטיביות של העובד תלויה בדרך שבה הוא מנהל את הזמן שלו.
מנגד, טוענים החוקרים, שכאשר מאלצים עובד להתעורר מוקדם יותר מהשעה שבה הוא יהיה יעיל יותר, הוא יהיה עסוק רוב היום במאמצים להשאר ער במקום לעבוד ולהיות פרודוקטיבי.
