המעבר לעבודה מרחוק, והיתרון הרב שהגדלת מאגר העובדים הפוטנציאלים אל מעבר לגבולות האיזור הגיאוגרפי של הארגון ואף מעבר לגבולות המדינה, חידדו מאוד את הצורך בתקשורת טובה, רצופה ואיכותית בין העובדים הנמצאים בנקודות מרוחקות זו מזו ואף בין העובדים להנהלה.
העובדה שהעובדים המרוחקים לא נמצאים במשרד ליד או בהמשך המסדרון, יוצרת מחסום בפני תקשורת שוטפת.
מנהלי משאבי האנוש חייבים לזכור, כי גם אם העובד עובד מביתו, לעיתים מאיזור גיאוגרפי אחר (בארץ), ולעיתים במדינות שמעבר לים, חשוב מאוד שלא להשאיר אותו באפילה בכל הקשור לתכנון האסטרטגיה והחלטות החברה.
מחוברות עובדים תוכל להתקיים רק אם לעובדים לא תהיה תחושה שרק משום שהם מרוחקים פיזית ממטה החברה הם הושארו מחוץ לעניינים, וההחלטות מתקבלות בלעדיהם.
לכן יש להקפיד על כך שבכל הקשור לקבלת החלטות בנושא אסטרטגיה או בכל נושא אחר, כל אחד מהעובדים המרוחקים ירגיש שמשתפים אותו כאילו הוא יושב במשרד.
אחד הגורמים שעלולים להכשיל תקשורת טובה עם עובדים שמעבר לים, לדוגמה, הוא סגנון תקשורת לא פורמלי, שעבור עובדים המתגוררים בחו"ל הוא לא אינטואיטיבי.
במילים אחרות, כאשר מדברים באמצעים אלקטרונים עם עובדים שמעבר לים, צריך להתאזר בסבלנות כדי להתמודד היטב עם גורמים מעכבים, כמו למשל הבדלי שעות, הבדלי תרבויות, הבדלים בימי מנוחה וחגים וכד.
תקשורת טובה בין אנשים היא נושא לא פשוט, על אחת כמה וכמה כשיש לקיים תקשורת כזאת עם עובדים שהתרבות שלהם שונה בתכלית מהתרבות הישראלית.
היבט נוסף של תקשורת טובה שצריכה להתקיים כדי לעודד את מחוברות העובדים, מעבר לתקשורת טובה בין הנהלה לעובדים, הוא שיתוף הפעולה בתוך צוותים חוצי ארגון, שלעיתים קרובות הם צוותים חוצי איזורים גיאוגרפים ולפעמים גם חוצי תחומים.
חשוב מאוד להקפיד ליצור צוותים שרואים את עצמם כצוות ופועלים כצוות לכל דבר ועניין. לדוגמה, צוות שאחד מחבריו נמצא בארץ, ושניים אחרים נמצאים במדינות אחרות – כל אחד במדינה אחרת, כאשר מדובר בשלוש תרבויות שונות לחלוטין, ולמרות זאת הם פועלים כגוף אחד.
היבט מסוג אחר לחלוטין הוא נושא מחוברותם לארגון של הפרילנסרים שהארגון נעזר בשירותיהם. מסקר שנערך בקרב מנהלי משאבי אנוש בארה"ב עולה, כי כ-70% ממשתתפי הסקר מאמינים שלמחוברות של הפרילנסרים יש השפעה חיובית על יכולתם של ארגונים להשיג את המטרות העסקיות של הארגון. כ-50% מהם אף מאמינים כי לנושא זה יש חשיבות מכרעת.
אלא שהמשימה לעודד את המחוברות לארגון של הפרילנסרים היא מאתגרת הרבה יותר מאשר המשימה לעודד מחוברות עובדים של עובדים מרוחקים שהינם שכירים.
לכאורה, פרילנסרים הם סוג של עובדים מרוחקים. אלא שבפועל הם אינם שייכים לארגון ואינם מקבלים ממנו זכויות סוציאליות והטבות נוספות.
לכן, כדי שהארגון יהיה מספיק אטרקטיבי עבורם, חשוב לתת להם תחושה שלמרות שהם לא עובדים מהמניין של החברה, החברה רואה בהם שותפים מלאים להצלחתה.
