רבות דנים בסוגייה מהי חשיבותה של רווחה אישית של עובד בארגון, כלומר למה זה חשוב ואיך זה מועיל לארגון.
רווחה אישית משמעה שהעובד נמצא במרכז. המטרה היא להבין מהם הצרכים שלו ולהעניק לו מענה מכל זווית אפשרית.
בנוסף, מדובר ביציקת תוכן של פעילויות רווחה לחיי העבודה והפנאי של העובד. לדוגמה, ללוות אותו בכל פעם שנולד תינוק חדש במשפחה, כשילדים עולים לכיתה א', לתיכון, הולכים לצבא וכו.
יש ארגונים שיוזמים טיולי משפחות יותר מפעם בשנה, מתנות לחגים ולימים מיוחדים כמו למשל יום האישה, יום המשפחה, וכו.
כמו כן המשמעות היא שהארגון מלווה אותו גם כאשר הוא נקלע לסיטואציות של מצוקה, לרבות תאונות ופציעות, מחלות קשות, אבל על מות קרוב משפחה וכו.
בה בעת, לתת לעובד להרגיש שהוא חלק מההצלחה של החברה. בחברות שמוכרות (מייצרות או מייבאות) מוצרי צריכה נהוג לאפשר לעובדים לקנות את מוצרי החברה בהנחות משמעותיות ביותר.
כמו כן המשמעות היא הוקרה פומבית של העובד על הצטיינות ועל עבודה קשה, בצד ההזדמנות שהארגון מאפשר לעובד מצטיין לשפר את חייו.
ברגע שהארגון דואג לרווחת העובד יש בכך תועלת הרבה מעבר להגדלת שביעות רצונו של העובד מהעבודה. יש לכך השפעה ישירה על האנשים הנוספים בחייו.
לכן, עובד שחש שבע רצון בעבודה, יהיה ברובם המכריע של המקרים עובד שהוא מחובר יותר לארגון, מחוייב יותר, נאמן יותר, בעל גישה אופטימית וצורך עז להצליח.
כדי להשיג זאת, יש חברות שמטפחות את הרעיון לפיו העובדים הם האחראים על שדרוג אורח חייהם ועל בחירת היעדים שלהם.
ההנחה היא שעידוד עובדי החברה לקחת אחריות ולפעול באופן פרואקטיבי לשדרוג אורח החיים שלהם מאפשר להם להשיג מימוש עצמי גבוה יותר בחיים האישיים שלהם ובעבודה כאחד.
לשם כך חשוב לרתום את המנהלים והעובדים לפעילויות השונות, ולהעביר להם את המסר שהמושכות בידיהם.
כלומר, ההחלטה אם לשפר את איכות החיים של העובד תלויה אך ורק בו עצמו. התפקיד של מנהלי הרווחה בארגון הוא לספק לכל עובד את הפלטפורמה בעלת המגוון הרחב של האופציות שהוא יכול לבחור מתוכן.
אבל העובד הוא זה שמחליט איזו אופציה הוא מעדיף ליישם. זהו שינוי תפיסתי שמעודד את הפרואקטיביות של העובד.
בשורה התחתונה, יש בכך בשורה חדשה לתחום הרווחה בארגון, כזו שמבינה את שוק העבודה המודרני, את סביבת העבודה המתקדמת ואת הצורך בקשר אישי עם העובד המותאם לצרכיו.
תוכנית רווחה שכזאת מציבה את העובד במרכז ומאפשרת לעובד איזון עבודה וחיים אישיים. התוצאה היא עובד שמחובר יותר לארגון ותורם לתפוקתו בעבודה.
