על פי נתוני דוח מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי החדש של הלמ"ס, בשנת 2016, 58% מהמועסקים היו מרוצים מהאיזון שבין עבודתם לתחומי החיים האחרים.
47% היו מרוצים מהאיזון בין העבודה והבית ו-11% היום מרוצים מאוד, ללא הבדל משמעותי בין גברים ונשים.
היקף שעות הפנאי הוא מרכיב משמעותי באיכות חייו של הפרט. שוק העבודה הישראלי מאופיין בשעות עבודה ארוכות והיקף שעות הפנאי בישראל הוא בין הנמוכים במדינות ה-OECD.
היקף נמוך של שעות פנאי טומן בחובו סיכונים לבריאות הפיזית והנפשית של הפרט.
לאיזון בין שעות העבודה לתחומי חיים אחרים יש השפעה על רווחת הפרט, על בריאותו ועל שביעות רצונו מהחיים, כמו גם על קשריו עם בני משפחה וחברים. לאיזון בין העבודה לשאר תחומי החיים יש השלכות גם על רווחתם של אחרים, כגון ילדים ואנשים הזקוקים לטיפול ללא תמורה כספית.
המדד של הלמ"ס מאפשר לבחון את עמדת הפרט לגבי מידת האיזון בין עבודתו בשכר לבין תחומי חייו האחרים, ובהם עבודות בית, קניות, סידורים, טיפול בזולת ללא תמורה כספית, פעילות משפחתית, פעילות התנדבותית, פעילות חברתית, פעילות דתית ופעילות פנאי.
המדד מבוסס על שאלה המופיעה בשאלון הגרעין של הסקר החברתי החל משנת 2016 ומופנית למועסקים בני 70 ומעלה. המדד כולל את אלו שהשיבו 'מרוצה מאוד' או 'מרוצה' על השאלה: "באיזו מידה אתה מרוצה מהאיזון בין הזמן שאתה מקדיש לעבודה תמורת תשלום והזמן שאתה מקדיש לתחומים אחרים בחייך?".
המגמה הרצויה למדד היא עלייה בשביעות הרצון מהאיזון בין העבודה לתחומי חיים אחרים.
שביעות הרצון מהאיזון בין העבודה והחיים האישיים עולה עם הגיל
שביעות הרצון עולה עם הגיל: 55% בקרב בני 70 –44, ו-60% בקרב בני 45–64.
ערבים מרוצים יותר מיהודים מהאיזון בין העבודה לתחומים אחרים בחייהם 72% לעומת 57% בהתאמה.
בקרב יהודים, חרדים מרוצים יותר מאלה שאינם חרדים (68%) לעומת 56% בהתאמה.
שביעות הרצון יורדת עם העלייה בהיקף המשרה: 74% בקרב מועסקים העובדים פחות מחצי משרה (עד 44 שעות בשבוע), 67% בקרב מועסקים העובדים יותר מחצי משרה ועד משרה מלאה (45–47 שעות בשבוע) ו-49% בקרב מועסקים העובדים יותר ממשרה מלאה (44 שעות בשבוע ויותר).