דאגה לעובד ולחייו האישיים מעבר לשעות העבודה במשרד היא אג'נדה חדשה יחסית בעולם משאבי האנוש. עובדים רגועים הם עובדים מרוצים ואפקטיביים יותר. לא מדובר בססמא, ההוכחות כבר בשטח. מה קורה בארגון כשמרבית העובדים מוטרדים ממצבם הכלכלי?
מרבית המנהלים מעדיפים שלא להיכנס לנושא רגיש זה, בעיקר בשל החשש שהעלאת הנושא תגרור בקשה להעלאת שכר. אולם, העלאת שכר אינה הפתרון היחיד לבעיה. הכירו את ארגון פעמונים, המסייע למעלה מעשור למשפחות בתכנון נכון של כלכלת המשפחה, ומלמד אותם איך חיים ממה שיש, ואיך ניתן למקסם את הכנסותיהם בדרך של תכנון, חשיבה ולקיחת אחריות.
בתוך הארגון הוקמה יחידה בשם פעמונים בעסקים, המעבירה פעילויות בנושא צרכנות נבונה וכלכלה המשפחה– לעובדי הארגון ופועלת בפריסה ארצית בכל רחבי הארץ.
מנהלת היחידה שירה קולמן-גולובינסקי: הפעילויות שמביאה פעמונים בעסקים לארגונים כוללות הרצאות, סדנאות וימי עיון לעובדים בנושאים שונים. סדנאות נפרדות מתקיימות לצוות משאבי האנוש, במטרה לסייע להם לזהות בעיות וטרדות אצל העובדים, נותנת להם כלים לפתרונות, או מידע לאילו גורמים חיצוניים ניתן להפנותם כדי לקבל עזרה.
מטרת הסדנאות היא לזהות את הבעיות בזמן, לפני שיהפכו לקטסטרופות.
ההרצאות והפעילויות שניתנים לארגונים הנם בתשלום. אם בתום הפעילות, עובדים יבקשו לקבל עזרה פרטנית , הם מוזמנים לפנות לארגון לקבל את הסיוע (ליווי או ייעוץ) ללא תשלום.
למי מיועדות הסדנאות?
שירה קולמן-גולובינסקי: לפי דו"ח טאוב, 80% מאזרחי ישראל נמצאים במינוס בבנק ארגונים וחברות שרוצים לסייע לעובדים שלהם לנהל נכון את כלכלת הבית שלהם ונעזרים בסדנאות של פעמונים בעסקים, ירוויחו עובדים רגועים ואפקטיביים בעבודה. בנוסף, הסדנאות מיועדות לחברות שמתכננות שינוי ארגוני, מנהלי או פרויקטים גדולים.
כמו כן לחברות הקשובות למצב העובדים ולשיח במשק. לדוגמא, פנתה אלינו חברה שהחליטה לחרוט על דגלה את נושא הצרכנות הנבונה בכל הרבדים כחלק משפת הארגון. הם הזמינו פעילות לכלל העובדים והתחילו זאת מהדרג הגבוה לדרג הנמוך, הכשירו את צוות המנהלים שלהם לזהות בעיות ולהפנות לטיפול מבעוד מועד, כתבו בעיתון החברה מדי חודש כתבות בנושא צרכנות נבונה וטיפים חודשיים וכמובן הכשירו את מחלקות השכר שלהם להיות נגישות יותר לעובדים, אך יחד עם זאת שקולות יותר במתן הלוואות.
שירה מדגישה כי הפעילות מותאמת לארגונים בהם עובדים מכל הרבדים, ולא רק מהעשירונים הנמוכים. כולם צריכים לדעת איך לחיות ממה שיש. לאוכלוסיות המוחלשות אנחנו נותנים כלים להחליט האם לרשום את הילד לחוג נוסף ואילו, בהרצאות לאוכלוסיות המשתכרות יותר נדבר לדוגמא על הדרך לדאוג לעתיד, לחיות טוב יותר ממה שיש וכיצד אפשר להגשים חלומות.
עבור כלל העובדים המסר הוא משותף – לקיחת אחריות. ניהול משק הבית היא אחריות שלנו, והצעד הראשון הוא להפסיק להאשים אחרים במצב.
האם ישנה היענות מצד העובדים לשתף ולעסוק בנושא אישי כל כך כמו מצב כלכלי, בפני חבריהם לעבודה?
בהחלט כן, מהסיבות הבאות:
• היום זהו שיח מדובר באופן פתוח בכל מקום, וכאן אנו מייצרים פלטפורמה מסודרת ומאורגנת.
• מחקרים מראים שהשיתוף מועיל. עובד הייטק שלא מרגיש נוח לחסוך בהוצאות, ולהביא אוכל מהבית בשעה שחבריו לעבודה אוכלים מה"תן ביס", ירגיש טוב יותר אם עובדים נוספים יעשו יחד אתו את השינוי, וגם אם לא יעשו את השינוי לא יסתכלו על אותו עובד בביקורת.
• הפעילויות בנויות ומותאמות למקומות העבודה. העובדים לא חייבים לשתף ולחשוף פרטים, הם יכולים לעשות זאת בהתאם לבחירתם.
• העובדים מעריכים מקום עבודה שלא רואה אותם כ"בורג במערכת" אלא כאדם עם משפחה.
מהן הבעיות הנפוצות כיום של אנשים עובדים, בהתנהלותם הכלכלית?
משפחה מוציאה בממוצע 5-9 מיליון שקלים במהלך חייה. לחברות וארגונים המגלגלים כאלה סכומים, יש מנגנוני בקרה ואסטרטגיה, לעומתם במשקי בית רבים לא מנהלים את ההוצאות שלהם באופן מסודר ומבוקר, לעתים לראש המשפחה אין יכולת או מחשבה לראייה מרחוק, ולכן הכל מתמוסס. פעמונים דוגלת בניהול. בדיוק כפי שמנהלים "תוכנית עבודה" במקום העבודה, יש לנהל תוכנית עבודה בבית.
מניסיוננו, הדוגמאות על חוסר ניהול ומחשבה הן רבות. מאז המהפכה החברתית של קיץ 2011 התודעה הצרכנית היא גבוהה אך מעוורת. כולנו כבר יודעים שצריך להשוות מחירים לפני הקנייה, ולערוך רשימה מסודרת, אבל מחקרים מראים כי למרות הצמצום בהוצאות על מזון, ההוצאות על הבילויים גדלו. לפני שמחליטים לקנות מכשיר חשמלי צריך לבצע השוואת מחירים אבל האם עצרנו ושאלנו את עצמנו אם אנחנו באמת צריכים את המכשיר הזה? האם זה חלק מהתקציב שלנו? האם יש לנו כסף לכסות זאת מהשוטף ו/או מהחסכנות? פעילויות פעמונים בעסקים מלמדות את הראייה המרחבית, את הצורך בניהול ונותנות גם למשתתפים כלים אפקטיביים לבצע זאת.
איזה ערך יראו ארגונים מהפעילות של פעמונים בעסקים?
1. העובדים יעריכו את דאגת הארגון.
2. הפעילות מעוררת מחשבה גם מעבר לזמן הפעילות ונותנת להעלותו ולקדם את הנושא בין כלל העובדים.
3. עובד עם בעיות כלכליות הוא עובד טרוד ולא רגוע. כאשר הוא יקבל כלים לשיפור מצבו הוא יהיה עובד טוב ואפקטיבי יותר.
4. אנו מלמדים עובדים להפיק יותר מהשכר שלהם, כך שניתן להחשיב זאת כתוספת לשכר.
5. עובד שמתנהל כלכלית נכון בביתו, פועל כך גם כעובד בארגון, משום שזו סוג של תפישה/ דרך חיים.
6. עובד מרוצה יותר בעבודה, הוא נאמן יותר ויישמר בארגון לטווח ארוך.
ליצירת קשר – פעמונים בעסקים:
asakim@paamonim.org
03-9127138