לקראת ראש השנה העניקו רוב הארגונים את השי לחג לעובדיהם, בין אם מדובר בתלושי קנייה או מתנה ממשית. השי, אף שהענקתו אינה חובה הקבועה בחוק, הפך לנוהג מקובל שהעובדים מצפים לו.
כך או כך, שי לחג הפך להטבה שמעטים מאוד הארגונים שמרשים לעצמם לא להעניק אותה. במקרים הבודדים בהם ארגון מחליט שלא להעניק שי לחג בשנה מסויימת, הדבר, במקרים רבים, נובע מכך שהחברה נמצאת בקשיים כלכליים.
ואף ארגון לא רוצה להתפס ככזה ששרוי בקשיים כלכליים (גם אם זה אכן המצב), שכן יש בכך מסר לא חיובי כלפי לקוחותיה של החברה.
בנוסף על כך, הימנעות מהענקת שי לחג עלולה לפגוע מאוד במיתוג המעסיק של הארגון. אחרי הכול, עובדים נוהגים לשתף ברשתות החברתיות את העובדה שהארגון שלהם נמנע מהענקת שי לחג.
ארגון שעובדיו משתפים ברשתות את העובדה שלא קיבלו שי לחג, עלול לגלות שהמאמצים לגייס טלנטים חדשים נתקלים בקשים גדולים מהרגיל.
אם כן מה אומר החוק והיכן למעשה מעוגנת הזכות לשי לחג: במקומות עבודה בהם קיימת הזכות לשי לחג תלויה בעיקר בנוהג שגור הנהוג במקום העבודה. כמו כן היא יכולה לנבוע מדברים שסוכמו בחוזה האישי, או מהסכמים קיבוציים או צווי הרחבה.
כמעט שלא ניתן לראות כיום מקומות עבודה שלא השתרש בהם הנוהג להעניק שי לחג. אבל אם יש כאלה, הרי שההחלטה האם לתת לעובדים שי לחג או לא לתת, נתונה לשיקול דעתו של המעסיק.
אחת הסוגיות שעולה כל שנה מחדש היא: האם עובדים שנמצאים בחופשה ללא תשלום, בשמירת היריון או בחופשת לידה, כלומר עובדים שלא עובדים בפועל בתקופת החגים, צריכים גם הם לקבל מתנה לחג.
במקרים כאלה, הזכות של העובדים שאינם עובדים בפועל בתקופת החגים לקבלת השי בחג נובעת מכוחו של חוזה העבודה, או הסכם קיבוצי או צווי הרחבה.
אם הזכות לשי של העובדים שאינם עובדים בפועל בתקופת החגים אינה מעוגנת בחוזה העבודה או בהסכם הקיבוצי או בצווי הרחבה, היא, עשויה להתקיים לפעמים בשל נוהג השגור במקום העבודה.
ועם זאת, בדרך כלל, במקומות עבודה בהם קיים נוהג שגור להעניק שי לחג, למעסיק יש שיקול דעת לגבי הענקת השי לעובדים שבתקופה זו אינם עובדים בפועל.
סוגיה אחרת היא מה נהוג לגבי המיסוי של השי לחג. בעקרון, על פי פקודת מס הכנסה, כל טובת הנאה שהמעסיק מעניק לעובד, בין אם מדובר בכסף או בשווה ערך לכסף, בין אם השי ניתן ישירות לעובד או בעקיפין, מחוייבת במס.
במילים אחרות, המתנות לחג לעובדים נחשבות על ידי רשויות המס להכנסה מעבודה ויש לשלם בגינן מס הכנסה וביטוח לאומי.
בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים נקבע כי אם תשלום השי, כולו או חלקו, הוא שווה ערך לכסף, יקבע המעסיק לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק – הגבוה מביניהם.
במילים אחרות, שווי ההטבה לצורך מיסוי המתנה נקבע על פי מחיר העלות של השי, או לפי מחיר השוק, הגבוה מהם.
ועם זאת, בכל הנוגע לתלושים לחג המוענקים לעובדים קיימת הנחיה מטעם רשות המיסים שלפיה מה שקובע זו עלות התלוש, וזאת משום שמדובר בהנחה מסחרית גבוהה.
