הצעת חוק בנושא הודעה בדבר קבלה או אי קבלה לעבודה אושרה ביום רביעי האחרון בקריאה טרומית. הצעת החוק הוגשה על ידי חבר הכנסת חיים כץ וחבר הכנסת מיקי רוזנטל. להצעה שני חלקים: החלק הראשון מחייב מעסיקים שהחלו בתהליכי מיון לתפקיד, לרבות מבחני מיון או ראיון עבודה, למסור למועמד בתוך 90 יום ממועד הראיון/ מבחני המיון, הודעת עדכון על התקדמות התהליך. החלק השני מחייב מעסיקים להודיע למועמדים האם הם התקבלו לעבודה או שלא, בתוך שבעה ימים מהיום שבו התקבלה ההחלטה.
חברי הכנסת שהניחו את הצעת החוק על השולחן הסבירו כי בשוק העבודה המודרני, מחפשי עבודה מגישים מועמדות לכל משרה פוטנציאלית, בעיקר באמצעות אתרי האינטרנט. הצעת החוק עלתה על הפרק מכיוון שחלה זילות במעמדם של מחפשי העבודה, שאינם זוכים לכל מענה לאחר שהגיעו לראיון ואף הגיעו לשלבים מתקדמים בתהליך הגיוס. מציעי החוק טוענים כי יצירת קשר עם המועמד הנה חובה מוסרית בסיסית של כל מעסיק הנפגש עם מועמד לעבודה. כעת מוצע כי מעסיק שלא ינהג כך יהיה צפוי לקנס.
העידן המודרני הביא למצב שבו מועמדים רבים יכולים להגיש קורות חיים בקליק, והארגון מצדו יכול (גם הוא בתוך זמן קצר) לזמן מספר גדול של מועמדים. הדבר מביא לריבוי מועמדים על כל משרה, שממתינים (כדברי הצעת החוק "עד בוש") לתגובה מצד המעסיק בנוגע להמשך התהליך עמו. מאחר שישנם מעסיקים שמקיימים תהליכי גיוס ארוכים מאוד ו"מושכים" את תהליך הגיוס במשך שבועות ארוכים ואף חודשים – ישנם מועמדים שעוצרים הזדמנויות תעסוקה שמגיעות אליהם בזמן זה.
אם אכן יאושר חוק זה – בדומה לחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה יחלו מעסיקים ש"נעלמו" לאחר פגישה אחת עם מועמדים לקבל קנסות כספיים על שלא הודיעו מה סטטוס המועמד. על פי הצעת החוק, ניתן יהיה ליצור קשר עם המועמד באמצעים דיגיטליים כגון מייל.
בהצעת החוק תמכו 57 חברי כנסת, ללא מתנגדים.