האם אפשר להצליח בלי המנהלים?

האם אפשר להצליח בלי המנהלים?

האם ביטול ההיררכיה הארגונית היא דרך להעצמה או שיטה מסובכת המנוגדת לטבע האדם?

שיתוף
ניהול

בשנה-שנתיים האחרונות שמענו מדי פעם על חברות שמבטלות את ההיררכיה הארגונית או החברה השטוחה. אחת החברות שהתפרסמו בהקשר הזה היא Zappos, חברת סחר אלקטרונית שמוכרת נעליים אונליין. זה אולי נראה לרגע כמו חלום שמתגשם – אין לי בוס על הראש! אולם מסתבר שאחד מתוך שבעה מעובדי זאפוס הוציאו את עצמם מהתכנית של החברה להעלים מנהלים וטייטלים.

קצת רקע: לפני כמה חודשים טוני הסייה, מנכ"ל זאפוס, פרסם אולטימטום לעובדי החברה שבו הובהר לעובדים שאם הם אינם חשים שיוכלו לתפקד תחת המערכת החדשה שנפטרה מתפקידי ניהול מסורתיים, הם יכולים להתפטר ולקבל פיצויים. המועסקים היו צריכים לקבל החלטה עד ה-30 באפריל.

על פי הוושינגטון פוסט, 14% ממעובדי זאפוס, כלומר 210 מתוך 1,500 עובדים, בחרו להיפרד. הסייה לא מסר כמה מהמועסקים שבחרו לעזוב מחזיקים בתפקידי ניהול או מכירות. עבור 86% שנשארו, עולה השאלה: האם מבנה שטוח לחלוטין – כזה שמתנהל בצורה של מעגלי אנשים שווי מעמד – מצליח לעשות את העבודה?

זאפוס שמה לה למטרה ליישם הלכה למעשה את מבנה ה-Holacracy. אתר Holacracy מגדיר כך את השיטה: Holacracy היא שיטת סמכות מבוזרת – מערכת חוקים שמחדירה את ההעצמה אל ליבת הארגון. בשונה מגישת מלמעלה-למטה וגישת מלמטה-למעלה פרוגרסיביות, היא משלבת את יתרונותיהן של השתיים בלי להסתמך על מנהיגים. כולם הופכים למנהיגים בתפקידיהם ולכפופים לאחרים, מעבדים מתחים עם סמכות אמיתית ואחריות ממשית באמצעות ממשל דינמי והליכים שקופים.

באופן לא מפתיע, יש המפקפקים ברעיון. סטיב טובאק מ-foxbusiness.com למשל, מצביע על כך שרעיון ה- Holacracy, "שפותח על ידי בריאן רוברטסון, מפתח בן 35 שלימד את עצמו לעבוד, עם מעט מאוד ניסיון בעסקים ובניהול מעבר חברת שירותי תוכנה קטנה יחסית שיושבת בפילדלפיה," הוא בקושי מבנה ארגון עצמי פשוט. טובאק אומר שצריך צוות של עורכי דין כדי להכניס היגיון במוסד ה- Holacracy, כך שאתר החברה הציע גרסה "בשפה פשוטה" שבה 18,884 מילים. טובאק מבקר את הכלים שבהם משתמשת Holacracy כדי להפעיל את השיטה ואומר שאינה מזכירה אפילו מערכת של ניהול עצמי או ארגון עצמי אלא "תחבולה גרנדיוזית עם כל הבירוקרטיה והפרטים הקטנים המנהליים של ממשלה פדרלית בשילוב מבנה נוקשה של כת קולקטיביסטית."

גולד מסכים עם הביקורת של טובאק, אך אומר שהוא מחמיץ דבר אחד חשוב: טבע האדם. האם אנו מאמינים באמת ש"מעגלים" של שווים באמת יוכלו לעבוד יחד באופן חלק יום אחר יום? שלא יהיו מחלוקות שיעלו במהלך יום העבודה? שלא יהיו משחקי כוחות? לטענתו של גולד, עם כל הכבוד להעצמה, יש מישהו שצריך לקבל החלטות גדולות והמישהו הזה הוא הבוס!

 סמנכ"ל/ית משאבי אנוש? הירשם/הירשמי עוד היום לפורום סמנכ"לי HR – פרטים והרשמה כאן 

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה