למה העבודה עושה אותנו חולים ואיך מטפלים בזה?

תרבות ארגונית שאינה לוקחת את מצבו האישי של העובד בחשבון, גורמת לעסק להפסיד ימי עבודה גם כשהעובד נוכח. הנה כמה מהגורמים העיקריים:

• מחסור בשינה. תרבות העבודה כיום גורמת לעובדים רבים להגיע למשרד כשהם במצב של "האנגאובר" מחוסר שינה. שעות עבודה ארוכות ומשימות שלוקחים הביתה יחד עם מחויבויות אישיות פשוט לא משאירות לנו מספיק זמן לישון. מחסור קבוע בשעות שינה הוכח כמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת ושבץ והוא גם מקשה את ההחלמה ממחלות "קלות" יותר. מעבר לכך, כאשר מועסק מגיע לעבודה עם חסך בשעות שינה, הוא יעיל פחות. מחסור בשעות שינה עלול גם לגרום לדיכאון, מה שמשפיע על חיי החברה והעבודה של האדם. עייפות יתר אף גורמת לנהיגה להיות מסוכנת כמו נהיגה בשכרות.

  מה עושים? העובדים צריכים לשרטט גבולות ברורים ולא לקחת עבודה הביתה. מעסיקים צריכים להפנים שדווקא קיצור שעות השהות במשרד הוא המפתח לעובדים אפקטיביים יותר. כדאי גם לזכור שאם עובד אמור להישאר בעבודה מהבוקר אל תוך שעות הערב המאוחרות, בתת המודע שלו הוא יודע שהוא לא צריך להיות יעיל כי יש לו לכאורה המון זמן לבצע מטלות. מאידך, בלית ברירה טלפונים וסידורים אישיים מבוצעים בשעות העבודה.

• הדרך לעבודה. שהות ארוכה על הכביש גורמת למועסקים להגיע עייפים לעבודה, אבל הנסיעות הארוכות עלולות גם להגביר סיכון למחלות לב וכלי דם, סרטן ומוות מוקדם. מחקרים בנושא זה, שהוצגו בין היתר בסיקור מטריד בחדשות abc בשנה שעברה, מראים שישיבה ממושכת מעלה את הסיכון למחלות שצוינו לעיל ובנוסף משפיעה על תזונת הנהגים, ולא במובן החיובי, מה שעלול להוביל לתחלואה נוספת.

  מה עושים? עוברים למודל של שעות עבודה גמישות שמאפשרות להגיע בשעות הפחות פקוקות למשרד, מאפשרים עבודה מהבית, מעודדים רכיבה על אופניים או הליכה ברגל לעבודה.

• מתח. מה לא נאמר על מתח, סטרס, ועל השפעותיו השליליות? במקרים רבים למתח שגובה מקום העבודה מתווסף מתח מהחיים האישיים. למצב זה יש השפעה על סביבת העבודה כי המתח גורם לירידה בביצועים ועלול להדביק עובדים נוספים.

  מה עושים? מטפחים אווירה תומכת ומאפשרים לעובדים לצאת הביתה בזמן סביר על מנת שיוכלו לטפל בעניינים משפחתיים כמו הורים מזדקנים וילדים שזקוקים לנוכחות הורית. מוצאים את הקו שמפריד בין עומס עבודה מאתגר וממריץ לבין עומס עבודה מופרז והרסני.

• מחסור בימי מחלה. מכיוון שלא ניתן לקבל תשלום על כל ימי המחלה, עובדים רבים מגיעים למשרד כשהם חולים או בטרם השלימו תהליך של החלמה מלאה. במצב הזה יש רק מפסידים – בריאותו של העובד נפגעת, היעילות שלו פוחתת ומועסקים נוספים עלולים להידבק.

  מה עושים? ממשיכים לקדם מדיניות לעידוד אורח חיים בריא, משלמים על ימי מחלה כנגד אישור רפואי כי בסופו של דבר זה עולה למעסיק פחות מאשר עובד חולה במשרד, קובעים מדיניות שאוסרת על עובדים חולים במחלות מדבקות להופיע לעבודה.

• הימנעות מימי חופש. יש עובדים שחוששים לצאת לחופשה כי זה יגרום להם להיראות כמו בטלנים. אבל להימנעות מחופשה יש מחיר – העובדים סובלים מעבודת-יתר וממתח-יתר ואלה עלולים לגרום לבעיות בריאות.

  מה עושים? מעודדים את העובדים לצאת לחופשה. כשהעידוד מגיע מהממונים, העובד יחשוש פחות לתדמיתו.

מעבר לכל הפתרונות שהוצאו לעיל, המפתח הוא בעיקר בגישה: במקום למדוד את העובדים על פי שעות העבודה שהם במשרד, יש למדוד אותם על פי רמת ביצועיהם. לגישה זאת יש שם: אסטרטגיית ROWE (Results-Only Work Environment – סביבת עבודה של תוצאות בלבד). מחקר שבוצע באוניברסיטת מינסוטה ופורסם ב- Journal of Health and Social Behavior(כתב העת לבריאות והתנהגות חברתית) הראה שיישום אסטרטגיית ROWE לא רק שיפר את המוראל במקום העבודה, אלא גם את הבריאות והפרודוקטיביות של העובדים.