חוק שעות נוספות
שר הכלכלה נפתלי בנט יוזם תיקון לחוק שעות העבודה והמנוחה (אשר נחקק לפני 65 שנים). מאז נחקק הפך חוק שעות העבודה והמנוחה לאחד מאבני היסוד של משפט העבודה וחוקי המגן, השומרים למעשה על זכויותיהם הבסיסיות ביותר של העובדים.
מטרת החוק בקווים כלליים הינה להבטיח מסגרת יום עבודה סבירה, תוך איסור על העסקת עובדים בשעות חורגות למעט אם ניתן היתר. חוק שעות עבודה ומנוחה מבטיח לעובד את יום המנוחה השביעי ואת הזכות שלו לתוספות בגין שעות עבודה נוספות במקרה שעבד מעבר למסגרת המקובלת. כמו כן, חוק זה מסדיר בתוכו את הזכות של העובד להפסקות, הגבלות על עבודה בשעות הלילה וחגים ועוד.
כיום, עובד זכאי לגמול בגין שעות עבודה נוספת בכל מקרה שבו הוא עבד בפועל מעבר לשעות העבודה המקובלות קרי מעבר ל-8 שעות (במקרה של מסגרת עבודה הכוללת 6 ימים בשבוע), מעבר ל-8.6 שעות (במקרה של עובד העובד רק 5 ימים בשבוע) או בכל מקרה שבו העובד ביצע בפועל מעל 45 שעות עבודה שבועיות.
תוספת שעות עבודה נוספות הינו כאמור 25% תוספת לשכר העבודה השעתי בגין 2 שעות העבודה הנוספות הראשונות בכל יום ועוד 50% תוספת לכל שעה נוספת באותו יום.
חשוב לציין כי במקרה שעובד ביצע בפועל שעות עבודה נוספת ביום, הוא זכאי לתוספת שעות העבודה גם אם בשאר ימי העבודה באותו שבוע הוא עבד פחות. החישוב של שעות העבודה, על פי החוק, הוא חישוב יומי ולא שבועי או חודשי. כך שלמעשה, חישוב שעות העבודה הנוספות במודל זה מהווה יתרון משמעותי לעובד שכן הוא מאפשר לו להגדיל את שכרו היומי באופן משמעותי.
שינוי בחוק שעות עבודה ומנוחה, טוב או רע?
היוזמה החדשה של משרד הכלכלה ברשות בנט פועלת לשינוי החוק בצורה דרסטית, כך שחישוב מניין השעות הנוספות יתבצע במודל שונה. מטרת היוזמה הינה לשנות את חישוב השעות הנוספות מחישוב יומי לחישוב חודשי. המטרה הינה לאפשר לעובד לצבור את הזכאות לתוספת (משמעותית) בשכרו בגין שעות נוספות רק באם השלים את מכסת השעות החודשית (186 שעות עבודה בחודש).
על פניו נראה כי היוזמה החדשה נועדה להטיב עם המעסיקים ולפגוע בעובדים שכן הקיזוז של שעות עבודה נוספות ביום אחד מול היעדר מהעבודה או החסרת שעות בימים אחרים – תבטיח יציבות כללית בשכר ולא תאפשר לעובדים ליהנות מתוספות משמעותיות. היתרון למעסיק הוא ברור – בידי המעסיק תהיה היכולת לנהל את העסק תוך גמישות יחסית. המעסיק יוכל לבקש מעובד לעבוד יותר ביום אחד ופחות ביום אחר. כך הוא יוכל למעשה לנהל את העסק בצורה יעילה יותר מבלי לשאת בהוצאות נלוות של תוספות שכר משמעותיות.
הצעת החוק – יתרונות וחסרונות
אז על פניו נראה שהחוק "פוגע" בעובדים ומטיב עם המעסיקים. אך האם הכל באמת שחור או לבן? האם טובת העסק, ייעול מערך העבודה, הגדלת התפוקה, ניצול נכון של כוח האדם למטרת שיפור הרווחיות של העסק אינה מועילה גם לעובד?
בסופו של דבר כן! הגמישות הניתנת למעסיק מאפשרת לו לנצל את כוח האדם שלו בצורה טובה יותר מבלי לשאת בתוצאות כלכליות כבדות, וזה מאפשר לארגון לפעול בצורה גמישה ויעילה יותר תוך הסתכלות על העובד כמי "שעובד" ולא כמי "שבא לעבודה".
בנוסף, צורת העסקה גמישה יותר תאפשר לעובדים לצאת מוקדם יותר או להגיע מאוחר יותר כדי לקזז שעות עבודה נוספות ביום קודם וזה יהווה יתרון לעובדים רבים השואפים לאיזון בין בית למשפחה. עובדים רבים נתקלו עד כה בסירוב כאשר ביקשו לצאת ממקום העבודה שעה קודם או חלילה להגיע באיחור של שעה היות שמעסיקים רצו לשמור על מסגרת עבודה קבועה ונוקשה (כדי למנוע מצב שבו יהיה פיגור בביצוע העבודה והם יצטרכו להשאיר עובדים שעות נוספות). כעת, הן המעסיקים והן העובדים ייהנו למעשה מאותה גמישות שתאפשר להם לחלק את שעות העבודה החודשיות בצורה שתענה על הצרכים שלהם במקום להיצמד למסגרת עבודה מקובעת.
האם היוזמה טומנת בחובה יתרון לעובדים דווקא בהיבט של תנאים סוציאליים?
שעות עבודה נוספות אמנם מזכות את העובד בתוספת שכר (תוספת משמעותית אמנם), אולם העובד אינו זכאי להפרשות סוציאליות בגין שעות נוספות. אשר על כן, כשעובד מחסיר שעות עבודה רגילות ומשלים אותן כשעות עבודה נוספות במהלך החודש, התוספת באה על חשבון שיעור ההפרשות לקרן. לכן המרת שעות עבודה רגילות בשעות עבודה נוספות נראית על פנייה כיתרון בטווח הקצר אך אין בכך תועלת של ממש בטווח הארוך שכן החיסכון הסוציאלי נפגע.
לכן, כשבאים לשקול את היוזמה, יתרונות מול חסרונות, אין מקום לשאול את השאלה האם היא מטיבה עם העובדים או מנגד עם המעסיקים.
יום העיון בנושא דיני עבודה – חובות המעסיק יתקיים בתאריך 11.6.14. לחצו כאן לפרטים ולהרשמה
