מחקר חדש שנערך לאחרונה בסינגפור העלה כי הציבור הבוגר העובד במשרה מלאה, סובל מבעיות נפשיות כגון חרדות ומתחים בשיעור של כ-30% לעומת הציבור הבוגר שלא עובד.
תוצאות מחקר זה אינו חדש לחברות הייטק רבות בעולם בשנים האחרונות השכילו לקשר בין העובדה שעובדיהם סובלים מדיכאונות תכופים לתפוקה הירודה שלהם והחליטו לספק לעובדיהם ובני משפחתם טיפול פסיכולוגי בעלות מסובסדת.
לצד חברות ההייטק, אנו עדים לחברות נוספות הנערכות בהתאם עקב ההכרה הגוברת כי בריאותו הנפשית של העובד קשורה ישירות לתפוקתו. זאת לאחר שבמשך השנים האחרונות התאמצו בעיקר במאמצי שכנוע של העובדים לאמץ פעילות גופנית על בסיס קבוע ולהפקיד על תזונה נכונה.
רווחה בארגון- חיבור של גוף ונפש
אחד הגורמים לטרנד ההשקעה בנפש העובדים, הינו ריבוי מחקרים חדשים שתוצאותיהם מתפרסמות בקרב קהילת משאבי האנוש העולמית, המצביעים פעם אחר פעם על הקשר בין בריאות העובדים לרווחיות הארגון.
כך לדוגמה עולה ממחקר חדש שבוצע בסינגפור אשר תוצאותיו פורסמו באתר משאבי האנוש HRM Asia, המלמד כי 13% מקרב הציבור הבוגר העובד במשרה מלאה סובל מחרדות ומתחים וזאת לעומת רק 10% מקרב הציבור אשר איננו לוקח חלק בכוח העבודה.
לצד זאת, סקר חדש שבוצע על ידי המועצה לקידום הבריאות בציבור מטעם משרד הבריאות בסינגפור, מלמד על שינוי בתפישת הארגון ביחס לרווחה בריאות הארגון. מתוך 1,200 חברות קטנות עד בינוניות שלקחו חלק בסקר, עולה כי לפחות 75% מהן מזהות את הקשר בין בריאות נפשית ובריאות כלכלית של הארגון ולפחות 40% מהחברות מתכננות להשקיע משאבים כדי לקדם את הנושא של בריאות נפשית בקרב העובדים כבר בעתיד הקרוב.
כיצד לקדם בריאות נפשית בארגון?
עורכי המחקר מציעים לארגון לקדם את נושא בריאות נפשית על ידי מבחן הערכה אישי שייערך באמצעות שאלונים אנונימיים דרך האינטרנט. מבחן זה יאפשר לבחון את תמונת המצב הכללית בארגון ולזהות מגמות בולטות כמו האם העובדים סובלים בעיקר משחיקה, עייפות, מתח או דיכאון.
כמו כן, לאבחן איזה ציבור עובדים נוטה בעיקר לסבול: הוותיקים, הצעירים, ההורים, עובדים במחלקה מסוימת וכו'. על ידי נתונים אלה ניתן יהיה ללמוד במידת מה על מצבם הנפשי של העובדים ומהם סוגי הבעיות מהם הם סובלים, ובהתאמה ניתן לבנות "תכנית הבראה לנפש".
חשוב לציין כי בניית תוכנית בריאות הנפש דומה לכל מערך ארגוני אחר. משמעות הדבר שדרושה עבודה מקצועית הכוללת: מחקר, תקצוב, מינוי מנהלי האופרציה, מערך הסברה וכמובן תכנון וביצוע לוגיסטי כדי להוציא לאור פרויקטים ארוכי טווח.
השלב הסופי הוא כמובן פיקוח אחר מערך הרווחה הייעודי לבריאות הנפש ובחינת את התוצאות, תוך נכונות לקבל ביקורת ולבצע שינויים והתאמות כנדרש אשר יבטיח בסופו של דבר את החזר ההשקעה.
על מנת ללמוד עוד על אודות פיתוח תשתית רווחה, אתם מוזמנים לקחת חלק בכנס רווחה שייערך בקרוב. לפרטים מלאים לחצו כאן!
