ביטחון תעסוקתי תמיד היה ותמיד יהיה נושא בעל עניין מרכזי בקרב העובדים בכל הגילאים והדורות.
אבל הדרך שבה כל דור מגדיר בטחון תעסוקתי, מעוצבת על ידי החוויות הייחודיות שלהם, האתגרים הכלכליים וציפיות הקריירה שלהם.
כל דור – בייבי בומרס, דור ה-X, דור המילניום ודור ה-Z – מתייחס בצורה שונה לביטחון תעסוקתי בהתבסס על גורמים כמו יציבות כלכלית, שלב החיים ומטרות הקריירה.
בייבי בומרס (ילידי 1946–1964) – מחפשים בטחון תעסוקתי במובן מסורתי:
בייבי בומרס נוטים להעריך יציבות בעבודה לטווח ארוך ויש סיכוי גבוה יותר שהם ישארו אצל אותו מעסיק במשך עשרות שנים.
השקפותיהם מעוצבות על ידי תנאים כלכליים קודמים, כאשר נאמנות למעסיק תוגמלה לעתים קרובות בהטבות וקביעות עבודה.
עם זאת, ככל שבומרים רבים יותר מתקרבים לגיל הפנסיה, הם מודאגים יותר ויותר לגבי הביטחון הכלכלי והאם יש להם מספיק חסכונות או הזדמנויות תעסוקה כדי לתמוך בהם בשנותיהם המאוחרות יותר.
ביטחון תעסוקתי הוא קריטי במיוחד עבור עובדים מבוגרים בגלל האתגרים במציאת עבודה חדשה.
רבים חוששים מאפליה על רקע גיל, מה שגורם להם להסס לעזוב אפילו עבודות לא מספקות ובשכר נמוך.
בנוסף, חלק ניכר מהבומרים דוחים את הפרישה לגמלאות בגלל קצבת פנסיה נמוכה מדי ובה בעל עלייה ביוקר המחיה ותנאים כלכליים לא בטוחים, מה שמעניק חשיבות רבה עוד יותר ליציבות העבודה.
עובדי דור ה-X (ילידי 1965–1980) – בעלי נקודת מבט פרגמטית:
עובדי דור ה-X, המכונים לעתים קרובות דור הסנדוויץ', מכיוון שהם דואגים גם להורים מזדקנים וגם לילדים, נוטים לאמץ גישה מעשית לביטחון תעסוקתי.
הם חוו שיבושים כלכליים, כמו בועת הדוט-קום והמשבר הפיננסי של 2008, שעיצבו תפיסה ספקנית במקצת לגבי יציבות תעסוקתית ארוכת טווח.
עובדי דור X מעדיפים בדרך כלל אוטונומיה וגמישות על פני מבני עבודה נוקשים, אך עדיין מעריכים ביטחון תעסוקתי כשהם עוברים לתפקידים בכירים.
רבים שומרים על תעסוקה קבועה בגלל תשלום משכנתאות, מימון חינוך ובניית חסכונות לפנסיה.
עם זאת, יש סיכוי נמוך יותר (לעומת בייבי-בומרס) שהם יהיו תלויים במעסיק יחיד לצורך בטחון תעסוקתי, ולעתים קרובות מפתחים מיומנויות חדשות, המתאימות גם לתחומי עיסוק אחרים, כדי להישאר מתאימים בשוק העבודה.
דור המילניום (ילידי 1981–1996) – ביטחון תעסוקתי באמצעות הזדמנויות צמיחה:
בני דור המילניום נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לניידות וצמיחה בקריירה במקום לביטחון תעסוקתי במובן המסורתי.
למרות שהם מכירים בערך של תעסוקה קבועה, הם נותנים עדיפות לתפקידים המציעים הזדמנויות למידה ופיתוח מתמשכים לפיתוח הקריירה שלהם.
בני דור המילניום עשויים להחליף עבודה לעתים קרובות, מחפשים מעסיקים המספקים קידום קריירה, סביבות עבודה גמישות ועבודה משמעותית.
עם זאת, מחקרים מראים שככל שבני דור המילניום מזדקנים ומקימים משפחות, סדרי העדיפויות שלהם עוברים לכיוון תפקידים יציבים יותר עם הטבות כמו שירותי בריאות וחופשת הורות.
ביטחון תעסוקתי הופך חשוב יותר ככל שהם לוקחים על עצמם אחריות פיננסית גדולה יותר ומטרתם להשיג יעדים פיננסיים ארוכי טווח, כגון בעלות על בתים.
דור ה-Z (ילידי 1997–2012) – ביטחון תעסוקתי על ידי שמירה על היותם ברי העסקה:
עבור דור ה-Z, קבוצת כוח העבודה הצעירה ביותר, ביטחון תעסוקתי הוא חשוב, אך לעתים קרובות הם רואים בטחון תעסוקתי כביקוש לכישוריהם, למיומנויות ולניסיון שלהם, ולא במובן של קביעות בעבודה.
הם גדלו בתקופות של אי ודאות כלכלית עולמית, ולכן רבים מעובדי דור ה-Z מבינים את התנודתיות של שוק העבודה ומתמקדים ברכישת מיומנויות שיאפשרו להם להיות ברי-העסקה.
למרות שהם מעריכים יציבות, עובדי דור ה-Z מעדיפים תפקידים המציעים צמיחה מהירה, גמישות ומטרה.
הם נוטים יותר לתעדף שכר תחרותי ופיתוח קריירה על פני בטחון תעסוקתי במובן המסורתי, ולעתים קרובות רואים בשינויים תכופים במקום עבודה, אסטרטגיה הכרחית להגברת היציבות הפיננסית והמקצועית בטווח הארוך.
