מהדו"ח עולה, כי סך המשרות הפנויות בחודש אוגוסט עמד על 142,949 משרות, לעומת 146,133 משרות פנויות שנרשמו בחודש יולי שקדם לו.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי בנוסף לירידה במספר המוחלט של המשרות, נרשמה גם ירידה בשיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק.

שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק ירד מכ-4.4% בחודש יולי לכ-4.3% בחודש אוגוסט.

הדו"ח הנוכחי מציג תמונה עדכנית של הביקוש לעובדים במשק הישראלי, תוך חזרה לפרסום אומדני המגמה שחושבו רטרואקטיבית.

חישובים אלה חודשו לאחר שהמדידה הופסקה באופן זמני, בשל התנודתיות הגבוהה בנתונים שנגרמה כתוצאה מאירועי מבצע שאגת הארי.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי בבחינת הנתונים המקוריים של המשרות הפנויות המבוקשות ביותר לפי משלחי יד, כממוצע חודשי לתקופה שבין יוני לאוגוסט 2026, בהשוואה לאומדני מאי 2026, ניכרות מגמות ותנודות שונות בין הענפים.

בענפי הטכנולוגיה וההנדסה נרשמו ירידות בביקושים לעובדים: מספר המשרות הפנויות של מהנדסים, בהם מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות, עמד על 11,161 משרות. מדובר בירידה של כשבעה אחוזים.

בביקוש למפתחי התוכנה נרשמה ירידה בביקוש של כתשעה אחוזים, עם 6,202 משרות פנויות.

מנגד, בתחום הטכנאים וההנדסאים נרשמה מגמה מעורבת. בכלל קבוצת ההנדסאים והטכנאים נרשם ביקוש מוגבר של 4,559 משרות (עלייה של כארבעה אחוזים).

במיוחד בלטה הקפיצה בביקוש לטכנאי רשתות עם 885 משרות פנויות, המהוות זינוק של כ-20 אחוזים לעומת אומדני מאי.

יצויין, כי סקר המשרות הפנויות של הלמ"ס, מהווה את מקור המידע המרכזי בנושא זה בישראל מאז שנת 2009, והוא מתבסס על דגימת עסקים המעסיקים חמש משרות שכיר ויותר.

בתחומי המסחר, השירותים והמכירות נרשמו תנודות חדות. בביקוש לעובדי מכירות, לרבות סוכנים, נציגים ומוכרים בחנויות ודוכנים, נרשמה עלייה של כשני אחוזים. הביקוש לעובדים אלה עמד על 10,785 משרות.

בד בבד, הביקוש לנציגי מכירות טלפוניים ירד בכ-13 אחוזים ועמד על 2,800 משרות בלבד.

בענף המסעדנות והאירוח נרשמה ירידה של כתשעה אחוזים בביקוש למלצרים ולמוזגים, והוא עמד על 8,795 משרות.

בד בבד חלה עלייה מתונה של כשלושה אחוזים בביקוש לטבחים והוא עמד על 4,815 משרות.

ירידה בולטת של כ-14% נרשמה בביקוש לעובדי מטבח וניקיון במוסדות ובמשקי בית, שהסתכם ב-6,015 משרות.

במגזרי הטיפול והתחבורה נרשמה מגמה חיובית: הביקוש למטפלים סיעודיים במוסדות ובמשקי בית עלה בכחמישה אחוזים והגיע ל-5,361 משרות, ובקרב נהגי משאיות ואוטובוסים נרשמה עלייה של כשני אחוזים ל-5,581 משרות פנויות.

בתחום האבטחה נרשמה ירידה בביקוש של כארבעה אחוזים והוא עמד על 4,144 משרות.

ענף הבנייה הציג ירידות קלות: הביקוש למשרות לרצפים, סתתים, טייחים ומסגרים ירד בכשני אחוזים ועל על 4,736 משרות.

ירידה של כשני אחוזים בביקוש לעובדים נרשמה גם בתחום בוני בתים ובנאים, והוא עמד על 3,974 משרות.

בתחום הפקידות נרשמה יציבות יחסית עם עלייה של כאחוז אחד בלבד, שהביאה את מספר המשרות הפנויות ל-3,173.

מהדו"ח המקיף של הלמ"ס, שגובש באגף עסקים-כלכלה בראשות ד"ר דניאל רואש, עולה, כי בחודש יוני נרשמה עלייה משמעותית במספר המשרות הפנויות במשק.

נתון זה מעיד על התאוששות מהירה של המגזר העסקי מההשלכות הכלכליות של מבצע שאגת הארי בחודש מרץ האחרון, שהוביל להטלת מגבלות התקהלות חמורות ומצב חירום לאומי בכלל ענפי המשק.

מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות עולה, כי מספר המשרות הפנויות ביוני עלה ל-145,666, לעומת 138,724 משרות פנויות בחודש מאי – עלייה של כחמישה אחוזים בתוך חודש אחד.

מדובר בציון דרך משמעותי ביותר עבור המשק, שכן זו הפעם הראשונה מאז פרוץ הלחימה, שבה היקף הביקוש הכולל לעובדים עוקף את רמת הבסיס שהתקבלה ערב המבצע בחודש פברואר.

במקביל לעלייה במספר המשרות המוחלט, גם בשיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק נרשמה עלייה והוא הגיע לכ-4.41% בחודש יוני לעומת כ-4.23% בחודש מאי.

מהלמ"ס נמסר, כי נתונים אלה מציגים באופן ברור כי המעסיקים בישראל שבים לגייס עובדים, תוך הבעת אמון מחודשת ביציבות הכלכלה הלאומית ובפוטנציאל הצמיחה שלה.

אחת המגמות הבולטות ביותר המוצגות בדו"ח היא השינוי במספר המשרות הפנויות לפי ענפי פעילות בהשוואה לחודש מרץ, שהיווה את תקופת שיא הלחימה.

הגידול בביקוש לידיים עובדות נרשם כמעט בכל ענפי הכלכלה, אבל השינוי הדרמטי והחד ביותר התחולל בענפי האירוח והאוכל.

ענפים אלה, שספגו את המכה הקשה ביותר בזמן המלחמה בשל מגבלות התנועה, ביטולי האירועים והיעדר הלקוחות, מובילים כעת את מגמת הצמיחה המחודשת עם פתיחתם המלאה של בתי המלון, בתי הקפה והמסעדות ברחבי הארץ, שממהרים לגייס צוותים חדשים.

ממבט על הביקושים לכוח אדם לפי משלחי יד בתקופה של אפריל עד יוני 2026 עולה, כי המקצועות המבוקשים ביותר במשק, מציגים עליות מרשימות לעומת תקופת הלחימה במרץ.

בראש הרשימה נמצאים המהנדסים, כולל מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומהנדסי מכונות, עם ממוצע חודשי של 11,701 משרות מבוקשות. מדובר בעלייה של כשמונה אחוזים לעומת מרץ.

אחריהם עובדי המכירות עם 10,902 משרות פנויות, עלייה של כשלושה אחוזים.

בתחום הטכנולוגיה, נרשמה עלייה מתונה בביקוש למפתחי תוכנה שעמד על 6,881 משרות. מדובר בעלייה של כשני אחוזים.

מנגד, בביקוש לטכנאי רשתות נרשם זינוק של כ-38% והוא עומד על 578 משרות.

גם בענף המסעדנות והאירוח נרשמות עליות: הביקוש למלצרים ומוזגים עלה בכ-14% ל-9,470 משרות פנויות, הביקוש לעובדי מטבח וניקיון זינק בכ-19% ל-7,345 משרות, והביקוש לטבחים מקצועיים עלה בכתשעה אחוזים ועומד על 4,878 משרות פנויות.

במקביל, ענף הבנייה והתשתיות מראה סימני התעוררות מובהקים, כאשר בביקוש לבעלי מקצוע מומחים כגון רצפים, סתתים, טייחים וטפסנים נרשמה עלייה של כ-16% לרמה של 4,622 משרות פנויות.

יוצא דופן בולט בתחום זה הוא הביקוש לבוני בתים, בנאים ומניחי בטון, שדווקא ירד בכשישה אחוזים ועמד על 3,734 משרות.

עליות נוספות נרשמו בביקוש לנהגי משאיות ואוטובוסים – עלייה של כ-11%, בביקוש לנציגי מכירות טלפוניים נרשמה עלייה של כ-16%, ובביקוש למאבטחים נרשמה עלייה של כארבעה אחוזים.

מגמות שוק התעסוקה באביב 2026 – השכר מזנק, היקף המשרות תנודתי:

מדו"חות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהתפרסמו בסוף השבוע שעבר, עולה תמונת מצב דינמית ומורכבת בשוק העבודה הישראלי.

הנתונים המרכזיים מצביעים על מגמה ברורה ומובהקת של עלייה חדה בשכר הממוצע במשק, הן ברמה הנומינלית והן ברמה הריאלית, לצד תנודות חריגות ושינויים מבניים בהיקף הכללי של משרות השכירים.

מרץ 2026 – עלייה בשכר הממוצע לצד התכווצות זמנית במספר המשרות:

במהלך חודש מרץ 2026, השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים הגיע לשיא של 15,921 שקלים (במחירים שוטפים).

מדובר בעלייה משמעותית של כ-8.8% לעומת חודש מרץ אשתקד, בו עמד השכר הממוצע על 14,630 שקלים.

נתון מעודד אף יותר עבור השכירים מגיע מבחינת השכר במחירים קבועים, המנכה את השפעות מדד המחירים לצרכן ומציג את כוח הקנייה האמיתי של הציבור.

בשכר הריאלי נרשמה עלייה יפה של כ-6.8% והוא התייצב על 12,783 שקלים, לעומת 11,965 שקלים במרץ 2025. נתון זה מעיד על כך שעליית השכר הצליחה לעקוף את קצב האינפלציה.

עם זאת, מול חגיגת השכר, נתוני התעסוקה הראו מגמת התכווצות זמנית.

מספר משרות השכיר במרץ 2026 עמד על 3.812 מיליון משרות. נתון זה משקף ירידה חדה של כ-8.3% משרות שכירים לעומת חודש פברואר האחרון, שבו נרשמו 4.159 מיליון משרות.

כמו כן, הוא מבטא ירידה של כ-7.5% במספר משרות השכירים לעומת מרץ אשתקד שבו נרשנו 4.122 מיליון משרות.

צמצום זה במספר המשרות עשוי להסביר חלקית את עליית השכר הממוצע, שכן פליטה של עובדים ברמות שכר נמוכות מעלה באופן אוטומטי את הממוצע הכללי במשק, גם אם העובדים עצמם לא קיבלו העלאות שכר.

אפריל 2026 – התאוששות מהירה בשוק העבודה:

מנתוני אפריל עולה, כי ככל הנראה לא מדובר במשבר מתמשך אלא אולי בתנודתיות עונתית, שכן, אומדני הבזק הראשוניים לחודש אפריל 2026 מספקים 'צפירת הרגעה' ומראים סימני התאוששות מהירים.

מנתוני הלמ"ס עולה, כי מספר משרות השכיר של כלל העובדים במשק, הכולל ישראלים, עובדים זרים ועובדים מהרשות הפלסטינית, עלה באפריל בחזרה ל-4.272 מיליון משרות.

מדובר בעלייה של כ-5.4% לעומת חודש מרץ 2026. בקרב העובדים הישראלים בלבד, מספר המשרות עלה ל-4.057 מיליון.

מדובר בעלייה של כ-6.4% בתוך חודש אחד, אם כי המדד עדיין נמוך ב-1.6% לעומת אפריל אשתקד.

מבחינת השכר, בחודש אפריל ניתן לראות חזרה לרמות שכר שגרתיות יותר לאחר השיא של מרץ, אבל השכר שומר על מגמת צמיחה שנתית קבועה.

השכר הממוצע של כלל העובדים עמד באפריל על 14,111 שקלים. מדובר בעלייה של כ-3.9% לעומת אפריל .

השכר הממוצע של העובדים הישראלים בלבד עמד על 14,409 שקלים – מדובר בעלייה של כארבעה אחוזים לעומת אפריל אשתקד.

לסיכום, מהדו"ח של הלמ"ס עולה, כי שוק התעסוקה הישראלי מפגין חוסן וגמישות.

לדברי הלמ"ס, למרות התנודתיות הגבוהה במספר המשרות בין מרץ לאפריל, המגמה ארוכת הטווח מראה כי כוח הקנייה של השכיר הישראלי ממשיך להשתפר, והמשק מצליח לייצר משרות חדשות בקצב מהיר מיד לאחר תקופות של האטה זמנית.