עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עמד על כ-61.8%, לעומת כ-62.2% בחודש יולי (על פי הנתונים מנוכי העונתיות).

כמו כן עולה מהסקר של הלמ"ס, כי שיעור התעסוקה, המבטא את אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, ירד לכ-60 אחוזים, לעומת כ-60.3% בחודש הקודם.

בד בבד, גם אחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה ירד, והסתכם בכ-2.8%, לעומת כ-3.1% שנרשמו ביולי.

הנתונים המקוריים של חודש אוגוסט משקפים מגמה דומה: מתוך אוכלוסייה קבועה של 7,287,700 בני 15 ומעלה, קבוצת הנמנים בכוח העבודה מנתה 4,528,400 איש.

מדובר בכ-62.1% של הנמנים בכוח העבודה מתוך האוכלוסייה הרלוונטית.

במקביל, עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי 2,759,300 איש (כ-37.9% מתוך האוכלוסייה הקבועה) אינם כלולים בכוח העבודה.

מספר המועסקים עמד באוגוסט על 4,397,300 איש, המהווים כ-97.1% מכוח העבודה. מדובר בשיעור תעסוקה כללי של כ-60.3%, לעומת כ-60.5% ביולי.

מתוך כלל המועסקים, כ-87.4% עבדו בפועל במהלך שבוע הסקר. כ-12.6% נעדרו זמנית מעבודתם. שיעור התעסוקה בניכוי נעדרים זמנית מסיבות כלכליות עמד על כ-60.2%.

האבטלה המקורית עמדה על כ-2.9% מכוח העבודה. מדובר בכ-131 אלף בלתי מועסקים. זוהי ירידה לעומת כ-3.3% ביולי.

בלמ"ס בחנו הגדרות מרחיבות לאבטלה והיעדרות מעבודה. בבחינת הגדרות אלה נרשמה ירידה בולטת בהיקף ההיעדרויות מסיבות כלכליות ומילואים.

אחוז הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות ירד לכ-2.3%, לעומת כארבעה אחוזים ביולי.

אחוז הנעדרים בגלל שירות מילואים ירד באוגוסט לכ-3.6%, לעומת כ-6.2% ביולי.

פער ניכר נרשם בקבוצת העובדים המוגדרים בשירות המילואים, כאשר כ-11 אחוזים מהגברים המועסקים נעדרו באוגוסט מעבודתם בגלל מילואים, לעומת כ-16.6% ביולי, ולעומת כ-0.6% בלבד בקרב הנשים.

שילוב הבלתי מועסקים עם המועסקים שנעדרו זמנית מסיבות כלכליות מעמיד את היקף הבלתי מועסקים והנעדרים מסיבות כלכליות על כ-143.8 אלף איש, המהווים כ-3.2% מכוח העבודה.

כשמוסיפים את האנשים שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או בגלל סגירת מקום עבודה בשנתיים האחרונות, מספר הבלתי מועסקים והנעדרים מגיע לכ-161.8 אלף איש, המהווים כ-3.6% מכוח העבודה.

כאשר מוסיפים לקבוצה זו גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, שמספרם עמד על כ-14 אלף איש, סך האוכלוסייה הבלתי מועסקת, המושבתת מסיבות כלכליות או הנואשת מחיפוש עבודה מגיע לכ-179.4 אלף איש, המהווים כ-3.9% מכוח העבודה.

בלמ"ס מדגישים, כי קיימים פערי הגדרות מובנים בין נתוני סקר כוח האדם לבין נתוני שירות התעסוקה והביטוח הלאומי, שכן נתוני הלמ"ס נשענים על הגדרות הסטטיסטיקה הרשמית והנחיות בינלאומיות.

סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אוגוסט 2026 מציג את תכונות כוח העבודה והשינויים שהתרחשו בשוק העבודה הישראלי, תוך מעקב רציף אחר השפעות מלחמת 7 באוקטובר.

הסקר כלל תגובות של כ-17,300 בני 15 ומעלה. יצויין, כי החל מינואר 2026, הנתונים מתייחסים לישראלים בלבד בהתאם להתאמת האוכלוסייה להגדרות ואומדני מפקד 2022.

מהנתונים מנוכי העונתיות, המתייחסים לבני 15 ומעלה עולה, כי באחוז ההשתתפות בכוח העבודה נרשמה עלייה קלה והוא עמד על כ-61.9%, לעומת כ-61.7% בחודש הקודם.

במקביל, נרשמה מגמה חיובית בשיעור התעסוקה הכללי, המבטא את אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה.

נתון זה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עלה לרמה של כ-60.2% לעומת כ-59.9 אחוזים במאי השנה.

מנגד, באחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה נרשמה עלייה קלה והוא הגיע ל-2.9% לעומת 2.8% בחודש מאי.

מבחינת הנתונים המקוריים של חודש יוני 2026, המבוססים על אוכלוסייה קבועה של כ-7.2 מיליון בני 15 ומעלה עולה, כי כ-4.5 מיליון איש הוגדרו כמשתתפים בכוח העבודה. מתוכם, מספר המועסקים בפועל עמד על כ-4.3 מיליון איש.

מתוך כלל המועסקים, הרוב המוחלט עבדו במהלך השבוע שבו נערך הסקר, בעוד שכ-200 אלף עובדים נעדרו זמנית מעבודתם לאורך כל השבוע.

במסגרת הנתונים המקוריים, אחוז הבלתי מועסקים עמד על כ-2.8 אחוזים. משמעות הנתון הזה היא, כ-128 אלף מחפשי עבודה בחודש יוני 2026.

בין הנתונים המעניינים העולים מהסקר יש לציין את הסיבות להיעדרות הזמנית של עובדים ממקום עבודתם. נתון זה מושפע באופן ישיר מהמצב הביטחוני והכלכלי במשק.

מקרב המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע, חלה ירידה באחוז הנעדרים בשל שירות מילואים.

שיעור הנעדרים ממקום העבודה בגלל שירות מילואים עמד ביוני 2026 על כ-10.3 אחוזים. זאת, לעומת כ-12.2 אחוזים בחודש מאי.

עוד עולה מהסקר, כי בקרב גברים, שיעור ההיעדרות בשל שירות מילואים ירד ביוני לכ-21.8 אחוזים לעומת כ-26.1 אחוזים בחודש הקודם.

כמו כן, נרשמה ירידה באחוז הנעדרים ממקום העבודה מסיבות כלכליות. נתון זה הגיע לכ-8.5 אחוזים ביוני לעומת כ-9.7 אחוזים במאי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינת, כי החל מינואר השנה, הותאמה האוכלוסייה בסקר להגדרות ולאומדני מפקד האוכלוסין של שנת 2022.

כתוצאה משינויים אלו, הכוללים עדכון של הגדרת היורדים מהארץ והכללת מתנדבים ותושבים ארעיים מסוימים, הנתונים הרשמיים המופיעים בסקר מתייחסים לאזרחים ישראלים בלבד.

איסוף הנתונים לחודש יוני התבסס על ראיונות עם כ-17.7 אלף בני 15 ומעלה, כאשר אחוז הנסקרים הגיע לרמה של כ-71.3 אחוזים.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עמד באוגוסט על כ-3.1% לעומת כ-3.4% בחודש הקודם.

אחוז בני ה-64-25 בכוח העבודה עמד בחודש אוגוסט על כ-81.6% לעומת כ-81.7% בחודש יולי 2023.

שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני ה-64-25 עמד בחודש אוגוסט השנה על כ-79.4%, לעומת כ-79.3% בחודש יולי.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני ה-64-25 עמד בחודש אוגוסט על כ-2.7%, ירידה קלה לעומת כשלושה אחוזים ביולי.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים, עמד בחודש אוגוסט על כ-77.4%, לעומת כ-77.5% בחודש יולי.

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה הגיע באוגוסט 2023 לכ-4.499 מיליון איש.

מהם, כ-4.358 מיליון מועסקים וכ-141 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, כ-2.244 מיליון היו גברים, לעומת כ-2.228 מיליון בחודש יולי.

מספר הנשים המועסקות עמד באוגוסט השנה על כ-2.114 מיליון, לעומת כ-2.111 מיליון מועסקות ביולי.

באוגוסט 2023 עלה מספר המועסקים בכ-18 אלף לעומת יולי (וכאמור, הסתכם בכ-4.358 מיליון). מספר השכירים עלה באוגוסט 2023 לכ-3.837 מיליון, לעומת כ-3.819 מיליון בחודש יולי.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה הגיע באוגוסט לכ-63.6% – ללא שינוי לעומת חודש יולי.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה בקרב הגברים, ירד מעט לכ-66.8% לעומת כ-66.9% בחודש יולי.

בקרב הנשים הגיע אחוז המשתתפות בכוח העבודה בקרב בנות ה-15 ומעלה לכ-60.5% – ללא שינוי לעומת חודש יולי.

כאמור, אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש אוגוסט ירד לכ-3.1% לעומת כ-3.4% בחודש יולי.

אחוז הגברים הבלתי מועסקים עמד באוגוסט על כ-3.2% – ירידה קלה לעומת כ-3.4% בחודש שקדם לו.

אחוז הנשים הבלתי מועסקות עמד באוגוסט על כ-3.1% – ירידה קלה לעומת יולי בו עמד אחוז הבלתי מועסקות על כ-3.3%.

שיעור התעסוקה בקרב הגברים (בקרב בני ה-15 ומעלה) עמד באוגוסט על כ-64.7% לעומת כ-64.6% בחודש יולי.

שיעור התעסוקה בקרב הנשים באוכלוסייה זו עמד באוגוסט על כ-58.6% לעומת כ-58.5% בחודש יולי.

באוגוסט 2023 נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע.

במקביל, נרשמה עלייה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע, לעומת יולי.

מספר המועסקים שעובדים בדרך כלל בהיקף מלא (35 שעות או יותר בשבוע) ירד באוגוסט בכ-0.1% לעומת יולי.

מספר המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) עלה באוגוסט בכ-0.6% לעומת יולי.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מתוך כלל המועסקים, עמד באוגוסט על כ-77.4% לעומת כ-77.5% בחודש יולי.

בקרב הגברים בגילאי 15 ומעלה, אחוז המועסקים שעובדים בדרך כלל בהיקף מלא, מתוך  כלל המועסקים עלה לכ-85.9% לעומת כ-85.8% ביולי 2023.

בקרב הנשים מעל גיל 15, ירד אחוז המועסקות שעובדות בדרך כלל בהיקף מלא (מתוך כלל המועסקים) לכ-68.3, לעומת כ-68.7% ביולי.

מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם (במהלך כל השבוע) ירד לעומת יולי. ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק הגיע באוגוסט לכ-35.6 שעות שבועיות – ללא שינוי לעומת יולי.

בחודש יולי 2023 עמד אחוז המועסקים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה על כ-63.9% – ירידה של כ-0.3 אחוזים לכ-63.6% בחודש יוני השנה, כך עולה מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי שיעור התעסוקה, כלומר, אחוז המועסקים בקרב בני 15 ומעלה מתוך כלל האוכלוסייה ירד ביולי ועמד על כ-61.5%לעומת כ-61.6% בחודש שקדם לו.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה עמד ביולי על כ-3.4%, ירידה של כ-0.2 אחוזים לכ-3.6% לעומת אותו נתון ביוני.

אחוז בני ה-64-25 בכוח העבודה עמד ביולי על כ-81.7% – ללא שינוי לעומת החודש הקודם. שיעור התעסוקה בקרב בני ה-64-25 עמד ביולי על כ-79%, לעומת כ-79.3% בחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני ה-64-25 עמד ביולי על כשלושה אחוזים, כ-3.3 אחוזים בחודש יוני.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים עמד ביולי על כ-77.1%, לעומת כ-77.5% בחודש הקודם.

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע ביולי 2023 לכ-4.493 מיליון איש. מהם כ-4.34 מיליון מועסקים וכ-152 אלף בלתי מועסקים.

בקרב המועסקים, כ-2.229 מיליון היו גברים לעומת כ-2.239 מיליון גברים מועסקים בחודש יוני.

כ-2.112 מיליון מהמועסקים היו נשים, לעומת כ-2.099 מיליון נשים שהיו מועסקות ביוני.

מבין המועסקים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עמד אחוז הגברים המועסקים ביולי על כ-66.9% – ירידה לעומת כ-67.2 אחוזים ביוני.

בקרב הנשים ירד אחוז המועסקות בכוח העבודה גילאי 15 ומעלה לכ-60.5% לעומת כ-60.7% בחודש שקדם לו.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש יולי ירד לכ-3.4% לעומת כ-3.6% בחודש שקדם לו.

מהתפלגות הבלתי מועסקים בין גברים ונשים עולה, כי אחוז הגברים הבלתי מועסקים ירד ביולי לכ-3.4% לעומת כ-3.8% בחודש הקודם.

מנגד, אחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ביולי לכ-3.4 אחוזים לעומת כ-3.3 אחוזים בחודש יוני 2023.

כאמור, שיעור התעסוקה, המחושב כאחוז המועסקים מתוך כלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה ירד לכ-61.5% ביולי 2023, לעומת כ-61.6% ביוני.

מהתפלגות שיעור התעסוקה בין גברים לנשים עולה, כי שיעור התעסוקה בקרב הגברים ירד לכ-64.7% לעומת כ-64.6% בחודש יוני 2023. במקביל, שיעור התעסוקה בקרב הנשים ירד לכ-58.7% לעומת כ-58.5% בחודש הקודם.

מהתפלגות המועסקים על פי היקף משרה עולה, כי בחודש יולי 2023 נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף משרה מלאה (35 שעות בשבוע או יותר, בשבוע הקובע).

במקביל, נרשמה ירידה גם במספר המועסקים שעבדו בהיקף משרה חלקית (פחות מ-35 שעות בשבוע), לעומת החודש הקודם.

מספרם של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם (כל השבוע) עלה בהשוואה לחודש הקודם.

ממוצע שעות עבודה למועסק, בשבוע, ירד ל-35.5 שעות בחודש יולי 2023, לעומת 36 שעות עבודה בחודש הקודם.

ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר ירד מ-36.1 שעות עבודה בשבוע ביוני, ל-35.6 שעות בשבוע ביולי.

מספר המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות או יותר בשבוע) בדרך כלל עלה בכחצי אחוז לעומת החודש הקודם. מספר המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות עבודה בשבוע), ירד ב-1.5% לעומת החודש הקודם.

אחוז המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף מלא, מתוך כלל המועסקים, עלה לכ-77.5% לעומת כ-77.1% בחודש

הקודם.

מההתפלגות לפי גברים ונשים עולה, כי אחוז המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף מלא – מתוך כלל המועסקים –  בקרב הגברים עלה לכ-85.8%, לעומת כ-85.4% בחודש יוני. בקרב הנשים, עלה אחוז המועסקות שבדרך כלל עובדות בהיקף מלא מכ-68.4% ביוני, לכ-68.7% ביולי 2023.

מסקר כוח אדם חדש שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בחודש אוקטובר 2022 נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא – כאשר משרה מלאה נחשבת לצורך הסקר כעבודה 35 שעות בשבוע או יותר.

עוד עולה מהסקר של הלמ"ס כי מנגד, באוקטובר 2022, נרשמה עלייה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי, כלומר פחות מ-35 שעות בשבוע או יותר, לעומת חודש ספטמבר.

במקביל, חלה עלייה במספרם של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע שבו נמדדו הנתונים, אבל חלה ירידה במספרם של העובדים שנעדרו מעבודתם מסיבות כלכליות, לעומת החודש שקדם לו.

ירידה של כ1.1% במספר המועסקים לעומת החודש הקודם

מספרם של המועסקים – לא כולל נעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות – ירד בכ-1.1% לעומת חודש ספטמבר. מדובר בירידה של כ-44 אלף מועסקים.

שיעור התעסוקה של המועסקים, לא כולל נעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות, מתוך כלל בני ה-15 ומעלה, ירד באוקטובר 2022 לכ-60.2% לעומת כ-60.9% בחודש שקדם לו.

כ-4.3% בלתי מועסקים

אחוז הבלתי מועסקים עלה בחודש אוקטובר 2022 לכ-4.3%, לעומת כ-3.9% בחודש ספטמבר 2022 – עלייה של כ-0.4%.

עם זאת, מספר האנשים שאינם משתתפים בכוח העבודה, אשר הפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום עבודתם, ירד באוקטובר 2022 לכ-26 אלף, לעומת כ-32 אלף בחודש שקדם לו.

מספרם של המתייאשים מחיפוש עבודה ירד באוקטובר 2022 לכ-6,000 לעומת כ-9,000 בחודש ספטמבר.

שיעור התעסוקה, כלומר שיעור המועסקים (השכירים) מכלל האוכלוסייה עמד באוקטובר על כ-60.3%, לעומת כ-61.2% בחודש הקודם.

אחוז הנעדרים זמנית מהעבודה

אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע או בחלק מהשבוע, באוקטובר 2022, עלה לכ-53.6% לעומת כ-18.8% בחודש שקדם לו.

אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע או בחלק מהשבוע, באוקטובר 2022 בקרב מועסקים שאינם עובדים במגזר הציבורי (על פי הגדרה ענפית), עמד בחודש אוקטובר 2022 על כ-56.7 אחוזים, לעומת  כ-18.8 אחוזים בספטמבר 2022.

אחוז המועסקים במגזר ציבורי (לפי הגדרה ענפית) שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע או בחלק מהשבוע, באוקטובר 2022, עמד באוקטובר על כ-45.7%, לעומת כ-20% בחודש ספטמבר 2022.

אחוזי הנעדרים מעבודה והעובדים מהבית

מהתפלגות לפי ענפים עולה, כי האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו בחודש אוקטובר 2022 באופן זמני מעבודתם, במהלך כל השבוע או בחלק מהשבוע (מתוך כלל המועסקים), היה בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח ועמד על כ-77.1%.

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שעבדו מהבית, מכלל המועסקים, היה בענפים: מידע ותקשורת (כ-54.2%), פעילויות בנדל"ן (כ-43.3%) ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (כ-33.4%).

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שעבדו מהבית, מכלל המועסקים, היה במשלחי יד: בעלי משלח יד אקדמי (כ-27.8%), מנהלים (כ-18.4%) והנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה (כ-17.2%).

קבוצה זו של אנשים שאינם משתתפים בכוח העבודה כוללת שלוש קבוצות ביניים: העובדים שלא משתתפים בכוח העבודה משום שהפסיקו לעבוד בעקבות פיטורים או בגלל סגירת מקום העבודה שלהם במרץ 2020, פלוס המועסקים שנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה, פלוס הבלתי מועסקים.

במחצית השנייה של ספטמבר 2021 עמד מספר הלא משתתפים בכוח העבודה על כ-7.9% ומספרם הסתכם ב- 335.4 אלף איש. כלומר, בין המחצית השנייה של ספטמבר למחצית השנייה של אוקטובר חלה במספר הלא משתתפים בשוק העבודה ירידה של כ-30 אלף איש.

עוד עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי במבט על הבלתי מועסקים בלבד, אחוז הבלתי מועסקים מכלל כוח העבודה עמד במחצית השנייה של אוקטובר השנה על כ-5.1% שהם כ-217.4 אלף איש, לעומת כ-5.7% במחצית השנייה של ספטמבר, שמספרם עמד על 240.4 אלף איש.

אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה מכלל כוח העבודה, פלוס אחוז הבלתי מועסקים עמד במחצית הראשונה של חודש אוקטובר השנה על כ-5.6%, לעומת כ-6.5% במחצית השנייה של ספטמבר 2021.

שיעור התעסוקה ללא נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות הקשורות בקורונה עמד על כ-60.6%, לעומת כ-59.4% במחצית השנייה של ספטמבר 2021.

מנתוני לשכת התעסוקה לחודש יולי השנה עולה, כי עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה לעובדים השוהים בחופשות ללא תשלום (חל"ת) חלה תפנית חדה במספר הנרשמים לשירות התעסוקה.

בסוף חודש יולי הסתכם מספר דורשי העבודה בקרוב ל-291 אלף איש, לעומת כ-7,448 דורשי עבודה בסוף חודש יוני 2021.

לדברי הסוקרים בלשכת התעסוקה, שוק העבודה הישראלי ממשיך להתאושש באופן עקבי. החזרה לשגרה אפשרה להכניס יציבות לשוק העבודה והגבירה את הוודאות למעסיקים. אלה האחרונים החלו לחפש עובדים כדי למלא את המחסור בכוח האדם.

עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה צפו אמנם בלשכת התעסוקה נתוני חזרה לעבודה גבוהים יותר, אבל בלשכה מזהים פער בין מספר דורשי העבודה שהפסיקו להירשם בלשכת התעסוקה, לבין מספר החוזרים לעבודה כפי שהנתון מתבטא בסקר משרות פנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינדיקטורים נוספים.

המשמעות היא, שיש אנשים שהפסיקו להרשם בלשכת התעסוקה אך לא חזרו אל מקומות העבודה. לא ברור כמה מהם החלו לעבוד כפרילנסרים בעבודות מזדמנות, וכמה מהם נותרו ללא מקור הכנסה.

במילים אחרות, ביולי התרחשו שני מהלכים במקביל: ירידה במספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה, ובה בעת קצב חזרה נמוך אל שוק העבודה.

בלשכת התעסוקה מסיקים, כי יש אנשים שאף על פי שזכאותם לדמי אבטלה נפסקה, הם טרם חזרו לעבודה בפועל.

זאת, לעומת כששה אחוזים מכוח העבודה במחצית השנייה של אוגוסט 2020 שהם כ-242.9 אלף איש.

עוד עולה מהדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי מספרים אלה (של הבלתי מועסקים) מתייחסים לעובדים בגילאי 15 או יותר, שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע.

כמו כן, מדובר באנשים שאין להם עבודה שהם נעדרו ממנה במהלך כל השבוע הקובע, ואשר חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעה השבועות שקדמו לסקר ואף היו זמינים לעבודה בשבוע הקובע.

מהדו"ח של הלמ"ס עולה עוד, כי מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה פלוס הבלתי מועסקים, עמד במחצית הראשונה של ספטמבר על כ-390.4 אלף איש, המהווים כ-9.7% מכלל כוח העבודה.

זאת לעומת כ-418.2 אלף איש במחצית השנייה של אוגוסט 2020, שהיוו כ-10.4% מכלל כוח העבודה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבהירה, כי בהגדרה "המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם מסיבות הקשורות בקורונה", נכללים עובדים בגילאי 15 ומעלה שהינם מועסקים, אבל נעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע בגלל צמצום בהיקף העבודה, בשל השבתת מקום עבודה ובשל סיבות נוספות, לרבות עובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום, אם מובטחת חזרתם לעבודה אצל אותו מעסיק.

נתון זה אינו כולל עובדים השוהים בבידוד ואשר נחשבים לעובדים הנעדרים מעבודה בגלל מחלה.

אם בוחנים את הנתונים הכוללים את מספר האנשים שאינם משתתפים בכוח העבודה, אשר הפסיקו לעבוד מסיבה של פיטורים או משום שמקום העבודה שלהם נסגר בחצי השנה שבין חודש מרץ 2020 לחודש ספטמבר 2020, פלוס מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במשך כל ימות השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה פלוס הבלתי מועסקים, ניתן לראות שמספר האנשים הכלולים בקבוצה זו עמד על 471.1 אלף איש במחצית השנייה של חודש ספטמבר 2020, והם היוו כ-11.5% מכלל כוח העבודה.

זאת לעומת המחצית השנייה של חודש אוגוסט, שבה עמד מספר האנשים הכלולים בקבוצה זו על כ-483.4 אלף איש והם היוו כ-11.8% מכלל כוח העבודה.

במבט כולל על כוח העבודה והמשתתפים בו לעומת אלה שלא משתפים בו, עולה מנתוני הלמ"ס, כי סך כל אוכלוסיית בני ה-15 או יותר אשר מתגוררים בישראל באופן קבוע, לא כולל את המתגוררים במוסדות, מונה כ-6.4716 מיליון איש.

מתוך אוכלוסייה זו כוח העבודה מונה כ- 4.0316 מיליון איש המהווים כ-62.3%. כ-2.44 מיליון איש המהווים כ-37.7% מתוך כלל אוכלוסייה זו, אינם משתתפים בכוח העבודה.  

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי בני ה-25-29 שהיו בלתי מעוסקים ביולי, היוו כ-6.5% מכוח העבודה באותו חודש.

עובדים בלתי מועסקים בגילאי 18-24 היוו ביולי כתשעה אחוזים מכלל כוח העבודה.  

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי האחוז הגבוה ביותר של הבלתי מועסקים מתוך כלל כוח העבודה היה בחודש יולי השנה בקרב בני ה-15-17. מדובר בכ-30.6% מכלל כוח העבודה שהיו בלתי מועסקים.

שיעורי ההיעדרות מהעבודה ביולי:

ומבלתי מועסקים למועסקים שנעדרו מעבודתם: מהתפלגות מספר המועסקים שנעדרו מעבודתם במשך כל השבוע או בחלק מהשבוע, בחודש יולי השנה עולה, כי האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו מהעבודה כל השבוע או חלק מהשבוע, מתוך כלל המועסקים היה בקרב עובדים בגילאי 30-34.

מדובר בכ-22.5% מכלל המועסקים, כאשר מתוכם, כ-9.3% נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

במקום השני, בפער זניח, נראתה היעדרות מהעבודה (כל השבוע או חלק מהשבוע) בקרב עובדים בגילאי 60-64.

כאן מדובר בכ-22.2% מהמועסקים, כאשר כ-10.8% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

במקום השלישי נמצאים עובדים צעירים יותר, בגילאי 25-29. כאן מדובר בהיעדרות של כ-22%, וכ-9.7% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

במקום הרביעי בהיעדרות מהעבודה נמצאים עובדים בגילאי  15-17 עם כ-21% מכלל מהמועסקים שנעדרו כל השבוע או חלקו. כ-15.6% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

במקום החמישי נמצאים עובדים בגילאי 45-54, עם כ-20.4% מהנעדרים מהעבודה במשך כל השבוע או חלקו, כאשר כתשעה אחוזים מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

היעדרות ע"פ ענפים ומשלחי יד:

מהתפלגות המועסקים שנעדרים ממקום העבודה על פי ענפים עולה, כי האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה כל השבוע או חלק מהשבוע במהלך חודש יולי 2020, מתוך כלל המועסקים, היה בענפים הבאים:

חינוך: 42.9%.

אמנות, בידור ופנאי: 41.5%.

שירותי אירוח ואוכל: 31.7%.

שירותי ניהול ותמיכה: 26.7%.

שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות: 26.2%.

שירותים אחרים: 25.9%.

מתוך קבוצות אלה, האחוז הגבוה של נעדרים ממקום העבודה בגלל סיבות הקשורות לנגיף קורונה היה בענפים הבאים:

אמנות, בידור ופנאי: 33.7%.

שירותי אירוח ואוכל: 23.6%.

שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות: 18.6%.

שירותי ניהול ותמיכה: 16.8%.

שירותים אחרים: 15.9%.

חינוך: 8.2%.

התפלגות ההיעדרות ממקום העבודה על פי משלחי יד:

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה כל השבוע או חלק מהשבוע, מכלל המועסקים, היה במשלחי היד הבאים:

בעלי משלח יד אקדמי: 27.2%.

עובדי מכירות ושירותים: 21.4%.

פקידים כלליים ועובדי משרד: 18.8%.

מתוך קבוצות אלה, האחוז הגבוה של נעדרים מעבודה בגלל סיבות הקשורות לנגיף קורונה היה במשלחי יד הבאים:

עובדי מכירות ושירותים: 11.5%.

עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים: 10.8%.

פקידים כלליים ועובדי משרד: 10.2%.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי בכל ענפי המשק נראתה עלייה במספר משרות השכיר. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסים רק לעובדים שממשיכים לעבוד.

הדו"ח מציין, כי עובדים שנמצאים בחופשות ללא תשלום (חל"ת) ועובדים שמקבלים דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, לא נכללים במדדי השכר והתעסוקה של הלמ"ס.

מהדו"ח של הלמ"ס עולה עוד, כי בחודש מאי השנה, עובדים רבים שבו לעבודתם, וכתוצאה מכך עלה מספר משרות השכיר בכל המשק בכ-16% לעומת חודש אפריל 2020. עם זאת, כידוע, המשק עדיין לא חזר לפעילות מלאה.

מדו"ח הלמ"ס עולה עוד, כי מספר משרות השכיר במאי השנה היה נמוך בכ-18% ממספר משרות השכיר במאי אשתקד.

בענף שירותי אירוח והאוכל ובענף האמנות, הבידור והפנאי, עלה מספר משרות השכיר במאי השנה בכ-70% לעומת החודש שקדם לו (ככל הנראה הודות לחזרתם לעבודה של עובדים לאחר הסגר), אבל נראה כי כמחצית מהעובדים עדיין לא שבו לעבודתם.

מדיווחי המעסיקים עולה, כי מגמת העלייה במספר משרות השכיר נמשכה גם בחודש ביוני וצפויה עלייה של יותר מ-10% במספר משרות השכיר בכלל המשק (בחודש יוני לעומת מאי).

מהשוואת מספר השכירים בחודש מאי מול חודשים קודמים עולה, כי סך משרות השכיר במאי 2020 של כל העובדים במשק הסתכם בכ-3.23 מיליון עובדים, לעומת כ-2.8 מיליון עובדים באפריל 2020 וכ-3.9 מיליון עובדים במרץ השנה.

מספר משרות השכירים שהם עובדים ישראלים בלבד (ללא עובדים מחו"ל) עמד במאי השנה על כ-3.06 מיליון עובדים, לעומת כ-2.64 מיליון עובדים באפריל וכ-3.66 מיליון עובדים במרץ השנה.

מהנתונים לגבי שכרם של השכירים בחודשים אלה עולה, כי במאי השנה הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים (ישראלים ועובדים מחו"ל) ב-11,184 שקלים, בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים הסתכם בחודש מאי ב-11,495 שקלים.

באפריל 2020 הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים (ישראלים ועובדים מחו"ל) ב-12,137 שקלים, והשכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים הסתכם בחודש אפריל 2020 ב-12,513 שקלים.

בחודש מרץ השנה הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים (ישראלים ועובדים מחו"ל) ב-10,581 שקלים, והשכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים הסתכם בחודש מרץ השנה ב-10,921 שקלים.

יצויין, כי מנתוני הלמ"ס עולה, כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים הסתכם ב-11,495 שקלים בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עמד על 10,928 שקלים.

מדובר בירידה של כ-717 אלף מועסקים, כך עולה מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אפריל 2020.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי מספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי של פחות מ-35 שעות בשבוע, עלה בכ-3.3% לעומת החודש הקודם – מדובר בתוספת של כ-31 אלף מועסקים במשרות חלקיות. (כל הנתונים מתייחסים למדידה בשבוע הקובע).

מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע עלה בכ-71.3% לעומת החודש שקדם לו. מדובר בתוספת של כ-637 אלף מועסקים.

מספר העובדים שנעדרו מהעבודה בשל צמצום בהיקף העבודה או הפסקה זמנית של העבודה, הנובעים ממשבר הקורונה עמד על כ-1.276 מיליון מועסקים – מדובר בכ-83.4% מכלל הנעדרים זמנית מהעבודה במשך כל השבוע.

זאת, לעומת כ-81.4% מהמועסקים שנעדרו בחודש מרץ מהעבודה בשל צמצום בהיקף העבודה או הפסקה זמנית של העבודה – מדובר בכ-727 אלף מועסקים.

בחודש אפריל 2020 האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה מתוך כלל המועסקים התפלג כך:

1 מקרב עובדים בני 65 ומעלה שיעור ההיעדרות עמד על כ-74.7%, כאשר כ-53.2% מהם נעדרו בגלל סיבות הקשורות לקורונה.

2 מקרב עובדים בני 60-64 עמד שיעור ההיעדרות על כ-73.1%, כאשר כ-42.5% מהם נעדרו בגלל סיבות הקשורות לקורונה.

3 בקרב עובדים בני 45-54 עמד שיעור ההיעדרות על כ-69%, כאשר כ-40.5% מהם נעדרו בגלל סיבות הקשורות לקורונה.

4 מקרב עובדים בני 55-59 עמד שיעור ההיעדרות על כ-66.2% כאשר כ-39.3% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

התפלגות ההיעדרות מהעבודה לפי גברים ונשים:

1 בקרב הגברים, האחוז הגבוה ביותר של הנעדרים מהעבודה כל השבוע או חלק מהשבוע היה בקרב בני 65 ומעלה כאשר שיעור הנעדרים עמד על כ-75.1% ומתוכם כ-50.2% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

בקרב הנשים בנות 65 ומעלה האחוז הגבוה ביותר של הנעדרות מהעבודה כל השבוע או בחלק מהשבוע עמד על כ-74%, ומתוכן כ-58% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

2 בקרב גברים בני 60-64 עמד שיעור ההיעדרות באפריל על כ-71.7% ומתוכם כ-38.4% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

בקרב נשים בנות 60-64 עמד שיעור ההיעדרות באפריל כ-74.7% וכ-47.1% מהן בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

בקרב נשים בנות 55-59 עמד שיעור ההיעדרות באפריל על כ-72.6% ומהן כ-47.5% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

3 בקרב גברים בני 45-54 עמד שיעור ההיעדרות באפריל על כ-65.7% ומתוכם כ-36.9% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

בקרב נשים בגילאי 45-54 עמד שיעור ההיעדרות באפריל על כ-72.4% ומהן כ-44.2% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

4 בקרב גברים בני 30-34 עמד שיעור ההיעדרות באפריל 2020 על כ- 65.4% ומתוכם כ-33.6% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

ובקרב נשים בגילאי 35-44 עמד שיעור ההיעדרות באפריל 2020 על כ-71.3%, כאשר מהן, כ-43.7% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.