עו"ד דפנה שגל. צילום: גיא גלעד
חברות וארגונים רבים מתחומי ההייטק והתעשייה בעיקרם, נעזרים במומחיותם של אנשי מקצוע מחו"ל באופן תדיר.
לעתים, הפתרון עבור פרויקט חדשני או פיתוח חדש נמצא בידי גורם מומחה מחוץ למדינה, ואת אותם גורמים החברות מייבאות ארצה, לתקופה קצרה או ממושכת, בהתאם לצורך.
חשוב לדעת, כי העסקת עובדים זרים בישראל ללא אשרת שהייה, אינה חוקית. הבסיס הוא שאסור להעסיק עובדים זרים ובמידה שחברות מעסיקות בכל זאת עובדים כאלו שלא בהתאם לחוק, יש לכך השלכות פליליות על החברה עצמה ועל נושאי תפקידים בה. הדבר נכון גם במקרה שהחברה מעסיקה עובד זר באמצעות חברת כוח אדם חיצונית.
עו"ד דפנה שגל, ממשרד עורכי דין זרי חזן, הרצתה בנושא ביום עיון שהתקיים ב- 15 בפברואר 2018.
עו"ד דפנה שגל, ממשרד עורכי דין זרי חזן, אומרת: "ישנן שתי אופציות להעסקת עובדים זרים ע"י מעסיק ישראלי והן נחלקות לשניים:
אשרה ע"ש העובד- כך בעניין מבקשי מקלט ופליטים, וכך בעניין העסקת תיירים בעלי אשרת עבודה ובני זוג של אזרחים ישראלים הנושאים אשרה מתאימה.
והיתר ע"ש המעסיק – כלומר עובדים בתחום הסיעוד, חקלאות ובניין שהם מיובאים באופן ספציפי ע"י המעסיק וכן היתרים של מומחים זרים תחת דרישות שונות ובהתאם למומחיות של העובד.
תחת תחום זימונם של מומחים זרים ישנן גם כן מספר אפשרויות. ניתן לבקש היתר המיועד למספר רב של מומחים להקמת פרויקט טכנולוגי במיקוד ייחודי – כלומר, מגיעה קבוצה של עובדים לצורך הקמת פרויקט ספציפי. כשמדובר בהיקף מצומצם יותר אפשר לזמן מומחה לפרק זמן של 45 ימים כשהטיפול במקרה זה פשוט ומהיר יחסית. או היתרים לשנה שלמה – היתר שמוארך אחת לשנה עד לתקרה של 5 שנים (או מעבר לכך באישור מיוחד)".
ההיתרים רלוונטיים לא משנה מאיזו מדינה הם מגיעים?
"באופן עקרוני זה לא משנה, אך ישנם הבדלים בדרישות. לצורך העניין, היתר בהליך מזורז הוא רק עבור מדינות שפטורות מאשרת כניסה לישראל (בדרך כלל מדובר במדינות מערביות שיכולות להיכנס לישראל מבלי להוציא ויזה מראש). מדינות כגון: תאילנד וניגריה לדוגמה, לא יכולות להשתלב בהיתר הזה".
אילו עובדים זרים מותר בעקרון להעסיק בישראל?
"מותר להעסיק מבקשי מקלט המחזיקים באשרה מסוג 2(א)5 בתוקף, שכתוב עליה אפילו שכתוב עליה 'רשיון זמני זה אינו מהווה רשיון עבודה'. כמו בן, בני זוג לאזרחים ישראליים המחזיקים באשרה מסוג א5 בתוקף, והמחזיקים באשרה מסוג ב/1 בתוקף. יש לשים לב למבקשי מקלט שעל אשרתם כתוב 'אסור לעבוד בישראל', אותם לא ניתן להעסיק, או למבקשי מקלט שזומנו לחולות ואז ניתן להעסיקם רק עד למועד זימונם. כמו כן יש לשים לב להגבלות גיאוגרפיות המופיעות על חלק מהאשרות. בדרך כלל תוגבל עבודה באילת או תל אביב ואז יש לפעול בהתאם".
מי נחשב למומחה זר וכיצד ניתן להעסיקו בישראל?
"מומחה הוא עובד זר בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל, ועל כן יש לזמנו מחו"ל. העסקת מומחה זר אפשרית רק לאחר הוצאת היתר לפני כניסת הזר לישראל, כאשר לרוב ניתן לצרף לבקשה גם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. העסקתו של המומחה אפשרית דרך חברה ישראלית או דרך חברה זרה אשר התקשרה עם חברה ישראלית למתן שירותים על ידי העובד".
מהם ההליכים החלים על חברה המעוניינת להעסיק עובד זר?
"ההליכים משתנים. לדוגמה, במקרה של מומחים אקדמאיים ממדינה זרה, נדרשת הוכחת מומחיות ייחודית ונחיצות ספציפית של המומחה הזר. משך הטיפול הוא כחודש וחצי עד חודשיים וישנה חובה לשלם למומחה כפל השכר הממוצע במשק (בערך 19,600 ₪ ברוטו). בנוסף, יש להתחייב על עריכת ביטוח רפואי, ולספק תצהירים לגבי תנאי העסקתו ומסמכים שונים של רואה חשבון לגבי החברה המזמינה. המומחים האקדמאיים מקבלים כאמור היתר אחת לשנה וסך הכל למשך חמש שנים.
במקרה שהמומחים אינם אקדמאיים, מתווספת דרישה להפקדת ערבות בסך משוער של 36,000 ₪. הערבות מוחזרת כשנתיים לאחר יציאת המומחה מהארץ. כמו כן יש להוסיף הצהרת העובד הזר כי הוא יודע שלא יותר לו לעבוד בתחום אחר פרט לזה אליו הוזמן, וכן יש להוסיף חוזה העסקה מאומת בשפתו של העובד".
מהו ההליך המזורז שמעסיק יכול לבצע, במקרה שנדרש לייבא מומחה לישראל באופן דחוף?
"ההליך המזורז מאפשר זימון מומחים לפרק זמן של עד 45 יום. הוא רלוונטי אך ורק למדינות פטורות מאשרה (אוסטריה, אוקראינה, ארגנטינה, בולגריה, בלרוס, גיאורגיה, דנמרק, הולנד, בריטניה, רוסיה, יוון, יפן, ספרד, פולין, צרפת, קולומביה, קוסטה-ריקה, קוריאה, רומניה ועוד). משך הטיפול בבקשה כשבוע, ועל מנת להגיש את הבקשה יש צורך במסמכים המעידים על מומחיותו ונחיצותו של המומחה לפרק הזמן האמור וכן הצהרות המעסיק, ותצהירים לגבי התנאים ומסמכים שונים של רואה חשבון".
