עוד חושף המחקר, כי בעשורים האחרונים חלה עלייה בשיעורי התעסוקה בקרב נשים – בעיקר בקרב אמהות לילדים צעירים.
המחקר משווה את מדינת ישראל לישראל מדינות ה- OECD ומראה כי הנשים העובדות בישראל מועסקות בשיעורים גבוהים, ביחס למספר הנשים המועסקות במדינות החברות בארגון ה-OECD. אך לגביי הגברים לעומת זאת, ישראל נמצאת במקום האחרון בין מדינות ה-OECD מבחינת מספר האבות שיוצאים לחופשת לידה.
המחקר של מרכז טאוב מראה, כי ישראל היא אחת מחש מדינות OECD בלבד, שאינן מקנות חופשת לידת מיוחדת לאבות. כתוצאה מכך, רק 0.4% מתוך האנשים הלוקחים חופשת לידה בישראל, הם גברים. מדובר בשיעור הנמוך מבין 24 מדינות ה- OECD. זאת לעומת ממוצע של 16% במדינות ה- OECD האחרות.
בנוסף לכך בניגוד למדינות רבות ב- OECD אשר מאפשרות להורים להשתמש ביתרונות חופשת הלידה שלהם על בסיס משרה חלקית, ומספר מדינות שאף מאפשרות להורים להפחית שעות העבודה שלהם בזמן חופשת הלידה, מדיניות ישראל קובעת כי תינתן 100% חופשת לידה בתשלום.
ברוב מדינות ה- OECD ישנה אפשרות לשלם חלק מהשכר החודשי של ההורה בתקופת חופשת לידה בתשלום – בניגוד למצב בישראל, המעניקה החלפת שכר 100%.
כמעט 70% מהנשים המועסקות הן אמהות לילדים עד גיל 4
עוד עולה מהמחקר של מרכז טאוב, כי בניגוד לשנת 1995 בה רק כמחצית מהנשים בישראל בגילאי 30-40 עם ילדים עד גיל 4 היו מועסקות, בשנת 2011, נתון זה עלה ל 69%. כיום, שיעור התעסוקה בקרב נשים עם ילדים צעירים הוא גבוה כמעט כמו זה של נשים ללא ילדים צעירים.
ליישר קו עם מדינות ה- OECD
על מנת ליישר קר עם ה- OECD, ישראל תצטרך להעניק לאבות, 10 ימי חופשה בתשלום לאחר לידה, לספק לאחד ההורים חופשת לידה של 6 חודשים שלא בתשלום ולאפשר חזרה לעבודה במשרה חלקית.
נשים עובדות בישראל לעומת מדינות ה- OECD
עוד על פי המחקר של מרכז טאוב, נשים בישראל מועסקות יותר מאשר במדינות OECD, משתכרות פחות מגברים ושליש מהן מועסקות בעבודה במשרה חלקית.
הממצאים מגלים כי בשנת 2014, שיעור התעסוקה של נשים ישראליות עמד על 7% גבוה יותר מזה של נשים ב- OECD. נתוני התעסוקה בקרב נשים ישראליות משתפרים עם זמן: ב -2014, שיעור התעסוקה של ישראלים נשיים בגילאי 25-54 עמד על 74% – גידול של 20% לעומת 1990. בקרב יהודים בקבוצת גיל זו, שיעורי התעסוקה של גברים ונשים בישראל, כמעט זהים.
כ -34% מהנשים המועסקות בישראל עובדות במשרה חלקית. מחצית מהנשים הללו טוענות כי הטיפול בילדיהן היא הסיבה העיקרית לתעסוקה המוגבלת שלהם. למרות עליית מספרן של הנשים המועסקות בישראל, נותר פער של 14% בשכר השעתי בין גברים ונשים, בדומה לממוצע במדינות OECD.
שיעור התעסוקה של אמהות לילדים עד גיל 4 להן תואר אקדמי, עלה מ 78% בשנת 1995 ל -84% בשנת 2011. בעוד הגידול בתעסוקה בקרב נשים ללא השכלה אקדמית ירד מ -47% בשנת 1995 ל -57% בשנת 2011. בשנת 2013, נתון זה עמד על 60%.