בדיקת הפוליגרף לא תמיד קבילה בבתי משפט. הקהילה המדעית עדיין איננה תמימת דעים לגבי אמינותה של המערכת ושאלות רבות בנושא הזכות לדרוש מאדם להיבדק בבדיקה זו עדיין עולות וצצות ללא מענה חד משמעי. למרות זאת יש משהו אחד שאי אפשר לקחת מבדיקת הפוליגרף. בין אם מאמינים במערכת בכל 100% האחוזים, בין אם מטילים ספק ובין אם מתנגדים לשיטה כאמצעי תחקור – הזכרת המילה פוליגרף מכניסה את כולנו למתח.
פתיח זה, המדבר על "המועמד בגדר חשוד" נבחר בעקבות ממצאי סקר חדש, שנערך ב-18 החודשים האחרונים, ממנו עולה היקף השקרים של המועמדים לאורך כל תהליך הגיוס.
סקר חדש שתוצאותיו פורסמו באתר משאבי אנוש Recruitment Buz מראה לנו כי אנחנו צריכים לייצר איזושהי מערכת / מנגנון הפחדה כדי להוציא את המועמדים שלנו מהשאננות. אותה שאננות המאפשרת להם לשקר בקורות החיים, ראיונות העבודה ומכלול המבדקים והמבחנים שכרוכים בתהליך הגיוס.
על פי הסקר, שני שליש מהמנהלים המגייסים וצוותי הגיוס, פועלים כיום כדי לאמת נתונים של מועמדים על מנת לוודא שהמועמדים לא שיקרו / הגזימו / ניפחו נתונים חשובים. שניים מכל חמישה מגייסים מציינים שהם פוסלים מיידית כל מועמד שנמצא משקר ולו פעם אחת בלבד. נתון זה מלמד אותנו שאמינות משחקת תפקיד חשוב, כמעט מרכזי בתהליך הגיוס וכי המגייסים יהיו מוכנים לוותר לצמיתות על מועמד עם בעיית אמינות, גם אם יש לו כישורים טכניים מצוינים.
המועמדים מאידך, מציבים את האינטרס שלהם (לזכות בתפקיד ו/או להשיג לעצמם שכר התחלתי גבוה יותר ותנאים טובים יותר) באמצעות מכלול שקרים (כולל שקרים לבנים, הגזמות…). כדי להשיג את המטרות שלהם, המועמדים לא מהססים לשקר לכם, לאורך כל תהליך הגיוס, בין אם זה בקורות החיים ובין אם זה בראיון עבודה (פנים-אל-פנים) בנושאים הבאים:
- יכולות וכישורים מקצועיים 57%
- תפקידים ותחומי אחריות בהיסטוריה התעסוקתית 57%
- תאריכי העסקה 40%
- הגדרות תפקיד (טייטל) 36%
- שמות הארגונים המעסיקים (בעבר) 32%
- תעודות ותארים אקדמיים 27%
- הוקרה, פרסים ואותות הצטיינות 15%
