השלב הראשון בכל חיפוש בחיים צריך להתחיל בהבנה של מה אני בעצם מחפש. לכאורה, הסיבה ברורה מעצם המושג: החיפוש תמיד נעשה אחרי דבר מה. בחלק מההחלטות החשובות בחיים אנשים עושים בירור בתהליך החיפוש. כך למשל, טרם ראיתי אדם שרוצה לעשות ניתוח להסרת משקפיים נכנס למכון כלשהו ואומר לרופא: "ד"ר, אני לרשותך, בוא נעשה ניתוח ונראה מה יהיה". הרוב קודם כל מבררים אם זה מה שהם באמת רוצים ואם כן, אז איך עושים זאת.
בנושאים כדוגמת זה שתואר לעיל, קל וברור לנו מה אנחנו מחפשים. אבל משום מה בחיפוש עבודה הרבה אנשים פוסחים על סעיף זה, וניגשים לחיפוש העבודה ללא הכנה מתאימה וללא בירור מספק של "מה אני רוצה מעצמי". למעשה, כשפונה אלי אדם שמבקש את עזרתי, זו השאלה הראשונה שאני מציג בפניו. התשובות האופייניות שקיבלתי מוצגות למטה:
1. "אני לא יודע".
2. "אני יכול לעבוד בזה, זה וזה".
3. "יש כמה דברים שאני יכול לעשות".
4. "יש לי חלום לעסוק בכך וכך, אבל השוק עכשיו קשה".
5. אני בינתיים ניגש לראיונות בשביל להתאמן בלהתראיין".
6. שקט מופתי.
השאלה הבאה שלי אחרי שמיעת הדברים האלה היא: כמה זמן אתה מחפש עבודה?. להפתעתי יש קורלציה מדהימה בין השניים. כלומר, ניכר באופן בולט שמי שנכנס לתהליך חיפוש העבודה בלי להבין מה הוא מחפש, נמצא זמן רב יותר בחיפוש מאשר אלו שנכנסים לחיפוש עם אג'נדה מסודרת. למרות כל זאת, הגישה הרווחת היא שהקצאת זמן לבירור בעצמי "נקי", ללא חיפוש עבודה תוך כדי – היא בזבוז זמן. בפועל, האמת רחוקה מאוד מזה ואפילו הפוכה לחלוטין.
• הזמן הדרוש לבירור, קצר משמעותית מהזמן המתבזבז בחיפוש עבודה לא נכונה.
• השקעת זמן בבירור ובניית תהליך נכון לכך, הם כלים שמסייעים לאדם בכל מישור ובכל החלטה בחייו.
• השקעה בעצמך שוות ערך הרבה יותר מאשר ההוצאה הכספית הכרוכה בכך, הן בזמן המיידי והן בהתקדמות העתידית שלך (קרייריסטית, פרטית, זוגית ומה לא).
אבל למה אנחנו בכל זאת עושים זאת?
אנו נמצאים בחברה מאוד הישגית, בה אנו נמדדים כל הזמן לפי היכן אנחנו נמצאים ביחס לסטטוס הנורמטיבי המקובל. אם זה לא הספיק אז אנחנו גם יהודים (לפחות רובנו), ומי כמונו לא עבר את אותם השאלות בכל ארוחת חג (לפעמים אפילו לפני "מה שלומך"): איך בעבודה? נו, מצאת משהי? איך הולך בלימודים? אתה חושב על קורס קצינים?
בנוסף לזאת, אנו מנהלים חיים מאוד מהירים. מתמכרים לסיפוקים מיידיים. הכל צריך להיות כאן, עכשיו, מהר ובקלות. אבל מה קורה כשהדברים לא הולכים לפי תוכנית? או מה קורה אם, רחמנא לצלן, אין תוכנית בכלל? אז מה, תגיד שאתה מבולבל? הרי יש לך 5 תארים, 7 שנות ניסיון ואתה לבד כבשת את הבופור כשלרשותך מזלג בלבד. האם יכול להיות שאתה עושה כל מה שאתה יודע אבל בכל זאת זה לא הולך?
מכאן הדרך לאבטלה קצרה:
בחברה המהירה והדינמית שבה אנו חיים, יש אינסוף אפשרויות להשגת מידע. יש המון מקורות שבהם אדם יכול לעזור לעצמו. אבל, את הדרך לפתרון מומלץ לא לעשות לבד. זאת הזדמנות שלכם לקחת את עצמכם בידיים ולפרק באמת את אותם מכשולים שמלווים אתכם בחיים. יש לכם חלומות שלא העזתם להגשים? פנו לייעוץ בעודכם עובדים. אם אתם לא יכולים לבד, תנו למישהו לעזור לכם להיכנס ל-state of mind הדרוש. הבנתם שאתם מבולבלים? אתם יודעים שיש לכם קושי בתחום ספציפי מראש? מה טוב! עשו תהליכים בשלבים. תדחו את מעבר הדירה, תפתרו את הבעיות עם בת הזוג, תחזיקו עוד חודש מעמד בעבודה.
סיוע בניהול קריירה מכוון לכל מיני אנשים. יש כאלה שהם על הדרך הנכונה (בעיקר מבחינה הרגשתם הכללית) והם רק צריכים הכוונה פשוטה שתעזור להם להצליח. אבל אם אתה לא מספיק מרוצה, לא בטוח, הגעת לגיל מסויים, או שסתם נמאס לך, אימון/וייעוץ יכולים לקצר לך תהליך של שנים ולהביא אותך למקום הנכון עבורך. בגילאים מבוגרים יותר הרבה יותר קשה לעשות שינויי. אין זה אומר חלילה ששינוי לא אפשרי. נהפוך הוא, אפשר ללמוד לתעל את הותק התעסוקתי והרגשי כדי להגיע נכון יותר למקום הבא. כמו בזוגיות: היום אין בעיה להתגרש, אבל לא יותר נעים להתחתן "נכון" פעם אחת? ובנימת המסורת, אבותינו כבר אמרו לנו: "עשה לך רב, וקנה לך חבר" ובכך בראו את עולם הייעוץ (בלי להיכנס לפרושים מפולפלים יותר).
לאלו שידם אינה משגת או חוששים הייתי ממליץ על השלבים הבאים:
1. הגדרת פסק זמן: תגדירו לעצמכם פרק זמן מוגדר שבו אתם תעסקו בברור עצמי. מחד, חשוב שפרק הזמן הזה יהיה ארוך דיו כדי שתוכלו לעשות מחקר מספק. מאידך, אתם חייבים להרגיש בנוח עם משך הזמן שהוגדר כדי שתוכלו להקדישו כולו לבירור עצמי, בלי להלחיץ את עצמכם על כך שאתם כרגע לא מחפשים. אני אישית ממליץ על שבועיים לפחות. אבל, גם אם אתם מרגישים ששלושה ימים זה כל מה שאתם יכולים לעשות, אז תתחילו בזה.
2. רישום: חלקים עיקריים ממה שארשום בהמשך יהיו כרוכים בביצוע רישום לעצמכם. הרבה אנשים לא אוהבים לעשות זאת כשההסבר העיקרי הוא: אני יודע את הכל בראש, אני חושב על זה כבר כמה חודשים ועוד. האמת היא שלא כך הדבר. יש לכולנו בראש הרבה מאוד מחשבות ורגשות. כל מחשבה מלווה במחשבות נלוות ורגשות הנובעים מכך או הפוך, רגשות שמביאים למחשבות (כל אחד עם המבנה הפנימי שלו). הרישום הוא פעולה שבה אנו לוקחים אחריות על המחשבות והרגשות שלנו ולא נותנים להם לנוע בחלל הפנימי שלנו. יש משמעות מאוד גדולה בהחלטה לשבת ולבצע רישום. חשוב לציין שהאופן שבו הדברים נרשמים לדעתי לא חשוב. מה שכן חשוב הוא הביצוע – לקיחת האחריות.
3. תבינו את ההווה: תרשמו לעצמכם ממה אתם מרוצים וממה אתם לא מרוצים במקום בו אתם נמצאים היום בכל התחומים של חייכם. אין מדובר רק בפן הקרייריסטי. חשוב שתציינו את כל הדברים יחד. מדוע? יש הרבה פעמים שבהם השינוי התעסוקתי נובע מאי שביעות רצון ממקום אחר בחיים. אתן דוגמה מעצמי: לפני כמה שנים נכנסתי למקום עבודה מסוים ואחרי 4 חודשים לא מצאתי את עצמי. התפקדי עצמו היה לכאורה מתאים ומעניין אבל אני לא הייתי מרוצה. התחלתי לחפש עבודה כי מהניסיון שלי, לפחות את זה אני יודע לעשות טוב. למזלי השוק לא העיר לי פנים (ולא סתם), מה שכמובן גרם לי להיכנס לתהליך של תסכול. החלטתי לעשות בירור עצמי. בבירור התגלה שהאמת היא שמה שלא טוב לי הוא התחום הזוגי וזה משפיע על תחומים אחרים של חיי. נשארתי בעבודה מתוך מטרה שיהיה לי מקור יציב בחיים, עד אשר אפתור את הבעיה האחרת. וראו זה פלא. אחרי שפתרתי את הנושא שבאמת הציק לי חזרה לי ההלהבות במקום העבודה. לסיכום, חשוב להבין את המצב לאשורו ולא לעשות החלטות על סמך רגשות מושאלים. גם אם תגלו בסוף הבירור שלא טוב לכם במקום העבודה, זו אינה קריאת התפטרות. הדבר הנדרש הוא הכנה לקראת השלב הבא, שחשוב שיעשה בנוחות המקסימלית. ובקיצור, תלחמו בכל חזית בנפרד ולא את כל המלחמה יחד.
4. תגדירו את ה-Dream Job שלכם: הבנתם שאתם מחפשים עבודה? מצוין! עשיתם שלב חשוב בדרך. עכשיו, תגדירו לעצמכם מה לדעתכם העבודה החלומית שלכם ולשם תשאפו. מדוע? בכל מצב בחיים אנו נצטרך להתפשר. העבודה המושלמת תתגלה מהר מאוד כלא כזו. יתגלו קשיים עם בן הזוג. הילד המוצלח יהיה אומן ולא מהנדס. ניסיוני מראה שאנשים שמנסים כיוונים תעסוקתיים שאינם מתאימים להם, לא מצליחים להגיע לשם כי ישנם מנגנונים פנימיים ששומרים עליהם מכך. בדיוק באותה צורה בה "הגוף" לא מאפשר לנו לקפוץ מהקומה השלישית ככה סתם. אבל, כשהם לא מצליחים, במקום לראות זאת כסימן מעודד זה נרשם להם בראש ככישלון, אשר מגביר את התחושות השליליות על התחושות החיוביות (לא הצלחתי לקפוץ => אין לי אומץ => אני כשלון).
לא קל לרדוף אחרי החלומות האמיתיים שלנו. בשום כיוון. השוני בין אלו שעושים זאת לבין אלו שלא, הוא אומץ ואמונה ביכולתם להשגת אושר בחיים. לפי דעתי, עדיף לנסות לרדוף אחרי האושר מאשר להיות מתוסכל מזה שאתה לא מצליח להשיג את הפשרה.
5. הכירו את הסביבה: כשאתה מתחיל לחפש עבודה, הדבר הראשון שאתה צריך להכניס לתודעה שלך הוא שהיכרותך עם השוק מוגבלת, ולמעשה אינך יודע סופית מה שלל האופציות שעומדות לפניך. השוק הוא מאוד רב תחומי. כך למשל, בנקים מגייסים פיסיקאים כאנליסטים. פסיכולוג יכול לעבוד בתחום המחשוב כמעצבי "user interface", עובדת סוציאלית יכולה לנהל סניף של קופת חולים ועוד. המקצועות הקיימים מקבלים תפניות לא סטנדרטיות, מה שפותח אפשרויות תעסוקה חדשות ובלתי צפויות. אז מה עושים? כנסו לאינטרנט ועשו סקר שוק. הכירו את החברות במשק שעוסקות בתחומים שמעניינים אתכם. חשפו מקורות מידע כוללניים: פורטלים בתחומים מקצועיים (סביבה, הייטק, משאבי אנוש), רשימת החברות של המדען הראשי, רשימות ציבוריות של מוסדות שונים. רשמו לעצמכם את כל החברות שמעניינות אתכם ואת אנשי המפתח הנמצאים בהם. אל תיכנעו לדחף לפעול עכשיו ומהר! תכירו את השטח על כל גווניו.
6. שתפו אחרים: תשאלו חברים ובני משפחה אם הם מכירים דברים מיוחדים בשוק שבו אתם מחפשים. כנסו לפורומים ותשאלו שאלות. איך מקום העבודה הזה? מה הם התחומים התעסוקתיים הפנויים בפני? מה נדרש כדי לעסוק בתחום כזה או אחר? מי הם אנשי המפתח בחברה הזו?
7. ואם עדיין מבולבלים: סיימתם את התהליך המתואר מעלה ונשארתם מבולבלים? כנראה שאתם לא יכולים לעשות את זה לבד. במקום לראות זאת ככישלון, ראו זאת כהצלחה! הצלחתם להבין ולאגור הרבה מאוד מידע אך אתם זקוקים ליד מכוונת שתסייע לכם בדרככם. אפשר לפנות למשרד התמ"ת המציג היום קורסים בתחום של ניהול קריירה ומציאת עבודה. אני אישית הייתי מציע להסתייע ולהשקיע בייעוץ פרטני ומכוון.
אין פתרונות נכונים לכולם. אבל, בכל מצב אפשר למצוא את הדרך נכונה להצלחה עבורך על ידי הכרת עצמך, יכולותיך ולמידת כמה עצות מועילות.
