ב-24 בנובמבר נערך בשוויץ משאל עם על ההצעה להגביל את התשלום למנהלים כך שלא יהיה גבוה יותר מאשר פי 12 בהשוואה לעובד המקבל את השכר הנמוך ביותר. ההצעה נפלה ברוב גדול: שני שלישים מהמצביעים התנגדו, 50% מבעלי זכות הבחירה הצביעו.
התוצאות הפתיעו, לא רק בגלל שמה שנראה כמו הזדמנות להכניס קצת יותר צדק למערכת כשל, אלא גם בגלל שסקרי דעות שפורסמו בתחילת אוקטובר הראו שהשוויצרים נחלקים שווה בשווה למתנגדים ותומכים בהצעה. מוקדם יותר במהלך השנה, בחודש מרץ, השוויצרים הצביעו על חבילת חוקים אחרים שמגבילים תשלום מופרז לבכירים בחברות ציבוריות. הסיבה לכך שהשוויצרים אמרו "לא" להצעת החוק של ה-1:12 היא שבשבועות שקדמו להצבעה לוביסטים מהמגזר העסקי ומועצת הברית (הממשלה הפדרלית של שוויץ) הזהירו שהמדינה עלולה להפסיד יתרון תחרותי והכנסות ממסים אם החוק יעבור.
הן באופן יחסי והן באופן אבסולוטי, מנהלים בכירים בשוויץ הם בעלי המשכורות הגבוהות ביותר באירופה. התומכים בהצעת החוק ציינו שהיחס הממוצע בין מרוויחי המשכורות הגבוהות ביותר לבין מרוויחי המשכורות הנמוכות ביתר גדל מ-6:1 ב-1984 ל-43:1 היום. יחסי גודל המשכורות של המנכ"ל ושל העובדים הזוטרים בכמה מהחברות הגדולות ביותר הרשומות בשוויץ מגיע ליותר מאשר 1:200.
כשהמנכ"ל מרוויח פי 1,795 יותר מהעובד הזוטר
הנה כמה דוגמאות מהחברות הללו שמובאות מאתר Bloomberg. המספרים מציינים פי כמה המנכ"ל מרוויח לעומת העובדים הזוטרים ביותר בחברה שלו:
- Roche: 261
- Nestle: 238
- ABB: 225
- Novartis: 219
- Lindt & Sprungli: 195
מדובר בפערי שכר עצומים, אבל בארצות הברית הפערים גדולים הרבה יותר ובקלות עוברים את הפי 1,000. הנה כמה דוגמאות מ-Bloomberg:
- ג'יי סי פני: 1,795
- אברקומבי אנד פיטץ': 1,640
- Simon Property Group: פערי השכר מגיעים ל- 1,594
- אוראקל: 1,287
- סטארבאקס: 1,135
בישראל הפער הגדול ביותר בין מנכ"ל לבין השכר הממוצע בחברה (שימו לב – ממוצע ולא הנמוך ביותר) הוא פי 42 בחברת כי"ל (הנתון מ"כלכליסט"). בינתיים באיחוד האירופי הציגו מגבלות לבונוסים שמקבלים בנקאים (אל דאגה, הם עדיין נדיבים מאוד ועומדים על 250% מהמשכורת הקבועה), בצרפת הגבילו את שכרם של מנכ"לים בחברות ממשלתיות ל-450,000 יורו לשנה.
הצידוק לפערים העצומים האלה הוא כמובן הצורך להעסיק את האנשים הטובים ביותר ולתגמל אותם בהתאם להישגיהם, ועדיין עולה השאלה האם הבדלי שכר גדולים אך מרוסנים מעט יותר לא היו ממשיכים למשוך מנהלים מוכשרים וגם תורמים קצת יותר ליציבות של החברות ובעיקר למרקם החברתי בישראל. ראו מקרה טבע, שם שכרו של המנכ"ל ג'רמי לוין, כ-1.2 מיליון בשנה היה פי 64 משכרו של עובד ממוצע ופי 279 משכר מינימום.
