עובדת שיצא לי להיתקל בה במסגרת חברתית שיתפה אותי בחווית הלמידה באמצעות המדיה החברתית כ'חוויה מצילת חיים' או לפחות כ'חוויה מצילת קריירה'.
העובדת עסקה מזה כמה שנים בקידום אתרים ועשתה שימוש נרחב בכלים שמעמיד מנוע החיפוש Google (כדוגמת Adwords, Analytics ועוד כלים למחקר ולפטפורמות שונות לניהול קמפיינים). לפני קרוב לשנה היא החלה לעבוד על פרויקט מסוג שונה עבור חברה, פרויקט אינטרנטי שאיננו כולל קידום האתר (החברה השתמשה בשירותי קידום של חברה חיצונית). כעבור כמעט שנה, כאשר היא חזרה לעבודה בקידום אתרים – היא מצאה שהיא כבר לא יודעת מה קורה שם. חברת גוגל שינתה את הממשק, הוסיפה פלטפורמות חדשות, שינתה את האלגוריתם…. הבחורה הרגישה שהיא לחלוטין מחוץ לעניינים.
אולם, בזכות המדיה החברתית, שאיפשרה לה להתחבר און-ליין הן לקהילות של מקדמי אתרים מכל העולם, לצ'טט ולהתייעץ איתם והן בזכות שפע המידע המקצועי שקיים, היא הצליחה בתוך כמה ימים אינטנסיביים ללמוד חומרים חדשים ולהדביק את הפער.
כך בדיוק, באמצעות המדיה החברתית, ללא קורס פורמאלי, סדנה או כנס, בלי שיעורים פרטיים – היא הדביקה את הפער המקצועי (פער שמאפיין תחומי עיסוק רבים ובעיקר תחומים טכנולוגיים).
מי שעדיין לא השתכנע בחוזקות של המדיה החברתית כפלטפורמת הדרכה – חייב להסכים כי הפוטנציאל קיים, כעת רק צריך לדעת כיצד לעשות בו שימוש. ניתן ללמוד על נושא זה ונושאים נוספים בהדרכה בכנס ההדרכה השנתי – למידע נוסף לחץ כאן!
היתרונות של למידה באמצעות המדיה החברתית הם עצומים וכראייה לחשיבות שלהם (ואף לצורך בהם), ניתן לראות עובדים צעירים ואפילו בוגרי אוניברסיטאות שטרם הצטרפו לשוק העבודה לצד מנהלים בכירים, העושים כולם כאחד שימוש בכלי זה כדי ללמוד תיאוריות וכלי עבודה חדשים וכן לשפר ולעדכן את הביצועים שלהם בשוק עבודה המתפתח בקצב כל כך מואץ.
היתרונות הבולטים של שיטת ההדרכה באמצעות המדיה החברתית הינם:
המגוון העשיר שקיים היום ברשת מאפשר לכל עובד / מנהל / עובד לעתיד להשלים את הידע החסר לו בתחום בו הוא עוסק ו/או שואף לעסוק. בנוסף לעושר מבחינת החומר, קיים עושר מבחינת שיטות הלמידה (החל ממאמרים, דרך פורומים, כיתות לימוד וירטואליות, למידת עמיתים באמצעות צ'אטים, למידה בזמן אמת, סמינרים מקוונים ועוד). כך שכל אחד יכול לבחור ללמוד בשיטה שמתאימה לו כדי להקל עליו את תהליך הלמידה, לקצר זמנים ולהפיק ממערך ההדרכה את מירב התועלת.
למידה דרך רשתות חברתיות דורשת מהעובד לפעול בצורה פרואקטיביות תוך לקיחת אחריות מלאה על תהליך הלמידה. בניגוד לשיטת ההדרכה הקלאסית בה העובד נדרש להתייצב בכיתה שם ממתין לו מדריך שהכין מבעוד מועד מערך הדרכה, עם הדגמה, חומרי לימוד מודפסים, מצגות, מבחנים ועוד. העובד צריך רק להתייצב בכיתת הלימוד וזה דורש ממנו מקסימום – השתתפות פאסיבית. ואילו שיטת ההדרכה באמצעות המדיה החברתית דורשת מהעובד: לפנות זמן, לעתים אף להקדיש לכך את זמנו הפנוי (כפי שעשתה העובדת שרצתה לחזור לעסוק בקידום אתרים), לחפש מסלולי למידה / הדרכה רלוונטיים על פי שיטות מועדפות, להשתתף בצורה אקטיבית ואף ליזום תקשורת עם חברי הקהילה ו/או ליצור מאפס קהילה וירטואלית אד הוק. המעורבות האקטיבית הזו והיוזמה לה נדרש העובד בשיטת הלמידה ברשתות החברתיות – חיונית להצלחת המערך.
יש ביטוי שגור שאומר 'מי שלא יודע לעשות מלמד'. לעתים קרובות, המקצוענים הטובים באמת בתחומם עסוקים מדי בביצוע עבודתם. הם לא אוהבים ו/או לא יודעים להדריך והארגון לא תמיד מעוניין לגזול מזמן העבודה שלהם לטובת הדרכה (כי הם עושים עבודה כל כך חשובה). לכן, ההדרכה הקלאסית לא תמיד מעמידה לרשות החניכים את המדריכים הטובים ביותר (במקרה הטוב). הרשת החברתית לעומת זאת מאפשרת לכל מי שרוצה ללמוד – חיבור עם אנשי המקצוע הטובים ביותר, המעבירים מידע מקצועי, חולקים טיפים, מלמדים תוך כדי שיתוף בחוויות ועוד. זה הופך את ההדרכה למקצועית יותר היות שללומד יש קשר עם יותר אנשי מקצוע ולעתים אנשי מקצוע מנוסים ואיכותיים יותר מאלה שמערך ההדרכה הקלאסי היה מעמיד לרשותם וכן משום שמערך הדרכה זה מחובר יותר מטבעו לעבודה האמיתית במקום ולהתמקד בתיאוריות.
להרחבת הידע בנושא הדרכה: משלב בניית תוכנית ההדרכה הארגונית, דרך תקצוב ההדרכה ועד הדרכה בפועל – מומלץ להגיע ל- כנס ההדרכה השנתי.