חוקי עבודה
לפני כמה שנים טובות, זמן קצר אחרי שהשתחררתי מהצבא, פגשתי חברה מהבסיס. שאלתי אותה "נו, איך בעבודה?" והיא אמרה "על הפנים! ממש רע לי!" אז אמרתי לה "טוב את יודעת שזה לא צבא. את לא חייבת להישאר. אם רע לך תעזבי." היא בתגובה הרימה גבה ואמרה לי "נראה לך שאני יכולה לעזוב? אם אני עוזבת בשנה הראשונה אני צריכה לשלם קנס של אלפי שקלים!". כך למדתי, כמו צעירים רבים בשעתו, ששוק העבודה הוא אכן לא צבא ולא שוק של עבדים ואף אחד לא יכול לחייב אותך לעבוד כנגד רצונך אבל – אפשר להטיל עליך בטחונות כלכליים בסדר גודל שאתה אפילו לא תחשוב שהתפטרות היא אופציה.
אך מאז חלו שינויים. חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד (התשע"ב-2012) שנכנס לתוקף בפברואר 2012 אוסר עליכם כמעסיקים לגבות ערבונות מעובד.
מטרת החוק הינה למנוע מצב שבו מעסיק דורש ומקבל מעובד ערבונות להישארותו בחברה. איסור זה חל על מעסיק הן כאשר הוא מתנהל מול מועמד (אז אסור לו לדרוש ביטחונות כתנאי לקבלת העובד) והן במעמד של התנהלות מול עובד (אז אסור לו לדרוש ביטחונות כתנאי להשארת העובד). חוק זה נועד לפטור את העובד מהחובה להיות כבול לעבודה בשל הנטל הכלכלי הכבד הכרוך בעזיבה, במטרה להבטיח לעובד חופש בחירה תעסוקתית. חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד משמע שלמעסיק אסור אסור לקבל ו/או לממש בטחונות מעובד. הפרת החוק על ידי המעסיק משמשת בסיס להטלת אחריות פלילית ואזרחית.
על רקע החלת חוק זה, נאסר על מעסיקים (פרטיים, ציבוריים, חברות כוח אדם וקבלנים) להחיל בהסכמי העבודה סעיף ביטחונות המחייב את העובד להישאר אצל המעסיק חרף רצונו לעזוב או לשאת בהוצאה כלכלית כבדה כדי לעזוב (דהיינו לשלם את מחיר החופש). אז כאמור נאסר על מעסיק להכיל סעיפי ביטחונות בהסכמי העבודה שנכתבו ונחתמו אחרי פברואר 2012 אולם מה דינם של הסכמי עבודה שנחתמו לפני מועד זה ושבהם קיים סעיף ביטחונות? החוק חל גם במקרים שבהם ניתנו ביטחונות מלפני החלת החוק!
מתי תתכן החרגה?
בהצעת החוק נכלל סעיף 4, המגדיר מקרים חריגים בהם המעסיק כן יוכל לדרוש ולממש ביטחונות (בסכום קצוב ומוכח) במקרים הבאים:
- המעסיק יהיה רשאי לגבות בטחונות מהעובד באם הוא סיפק לו הכשרה מיוחדת.
- המעסיק יהיה רשאי לגבות מעובד בטחונות באם זה הראשון נתן לזה השני הלוואה בתמורה להשלמת תקופת עבודה מוגדרת והעובד לא השלים פרק זמן זה כפי שסוכם.
מה משמעותו של חוק זה ומה מעמדו בראיית המחוקק?
חוק איסור קבלת בטחונות מעובד מצטרף לשורה של חוקים קוגנטיים במשפט העבודה, אשר נועדו להגן על עובד ולאפשר לו לשמור על זכויותיו אל מול המעסיק. חשוב לזכור שאת הסכם העבודה מנסח המעסיק והעובד החדש נאלץ לחתום עליו, על כל סעיפיו גם אם הוא אינו מרגיש שלם.
מעסיקים רבים נהגו להכניס סעיפי ביטחונות כדי למנוע מצבים של עזיבה בבואם להעסיק עובדים צעירים (חיילים משוחררים), עובדים בלתי מקצועיים, עובדים עונתיים וכיו"ב. הארגון מעוניין לשמר את הידע ואת הניסיון ובמקרים רבים אף להצדיק את ההשקעה הכרוכה בגיוס ובהכשרתו המקצועית של העובד (קורסים, הדרכות והשתלמויות). אשר על כן, הארגון מכיל בהסכם העבודה סעיף שבו העובד מתחייב שאם לא יסיים פרק זמן של X חודשים, הוא יהיה מחויב לשלם לארגון Y שקלים במועד עזיבתו.
כך הארגון בעצם מבטיח לעצמו ביטחון כפול. הראשון הוא שעובד יחשוב פעמיים לפני שהוא בוחר לעזוב רק מהחשש מפני הנטל הכלכלי הכבד. השני הוא שבאם העובד או קבוצת עובדים אכן יעזבו לפני המועד שהוסכם, הארגון יקבל לידיו סכום כסף שיכסה את ההפסד (של קליטה והכשרת העובדים). לעתים הארגון אף יוצא ברווח.
החלת חוק איסור קבלת בטחונות מהעובד איננה מותירה בידי המעסיקים את הביטחון הכפול שצוין לעיל אולם ישנן שתי דרכים אלטרנטיביות למזער את הנזק שבעזיבה פתאומית של העובדים זמן קצר לאחר שנקלטו:
- ניסוח הסכם עבודה לתקופה קצובה מלחתחילה.
- קביעת תקופת הודעה מוקדמת ממושכת בהסכם העבודה.
בואו ללמוד עוד בכנס דיני עבודה. לחצו כאן לפרטים ולהרשמה
