נניח שהבוקר פגשתם את הבוס שלכם קורן ומחייך אליכם, ועל כוס קפה מציע לכם כרטיס פתוח לחו"ל על חשבון החברה, כולל המשפחה והוצאות מחיה ומגורים. הכל, רק תעבדו עבור החברה מעבר לים. רילוקיישן, בקיצור. נשמע מפתה?
למרות הסטטוס המקצועי היוקרתי לכאורה, וההשקעה המופלגת יחסית מצד המעסיק, עובדים רבים בדרגים שונים אינם ששים לקפוץ על ההזדמנות וגם אם כן – במחשבה שניה ושלישית הם שוקלים זאת שוב ויורדים מהעניין. מתוך אלו שכן עולים על המטוס עם כבודה עצומה שארזו לגמרי בעצמם, חוזרים לארץ המוצא כ-40%.
לא חסרות סיבות לכך. בשליפה מהמותן, ניתן למנות את המשבר הפיננסי בשוק העולמי שמשנות בהכרח את סדרי העדיפויות הכלכליים של חברות מקומיות ובינלאומיות; שיקולים אישיים ומשפחתיים בקשת רחבה; עובדים מקומיים ממדינת היעד שעולים פחות מישראלי שעוזב את כור מחצבתו ; שיקולי ביטוח ואחרים.
"עדיין שולחים ישראלים לרילוקיישן", מבהיר אלון קצף מנכ"ל חברת דיוויד שילד המספקת ביטוחים רפואיים לישראלים בעולם. "אבל חברות מגייסות עובדים מחו"ל שהם זולים יותר מהישראלים ברילוקיישן. נוצר מצב שמנהלי משאבי אנוש בישראל, מנהלים כוח אדם בחו"ל. מדברים על שוק עבודה גלובלי וזה יוצר אתגרים בפיתוחים השונים שצריכים לדאוג לעובדים האלה".
את הדברים אמר קצף בדיון שהתקיים בנושא בשבוע שעבר, במסגרת ועידת משאבי אנוש שנתית שהפיקה חברת מידע כנסים. עמיתו לבמה, ישראל פרומן מנכ"ל ORI לרילוקיישן ומשאבי אנוש גלובליים, הציע דרכים נוספות בעזרתן מהדקים המעסיקים את החגורה. "מה שארגונים עושים כדי להוזיל עלויות זה אל"ף, לבוא ולראות כמה עובדים רוצים לצאת לרילוקיישן. מממנים לך את הוויזה ורק עוד הטבה אחת או שתיים. שנית, במקום לשלוח משפחה שלמה, לוקחים אדם אחד שיטוס לשלושה שבועות ויחזור. דרך שלישית זה לעשו לוקליזציה. עובדת נשלחה, לדוגמה, לשנתיים והעסק הפך יקר, אז או שתחזור או שתהפוך להיות עובדת מקומית בחברה".
מחפשים מלוכסני עיניים
עו"ד עמית עכו, דיבר על היבט נוסף המשפיע ישירות על מעבר המיקום המקצועי. "זו נגזרת של מדיניות הממשלה ביחס לעובדים זרים. ישראל מנסה ככל שהיא יכולה לצמצם את מספר העובדים הזרים שבאים לארץ מכיוון ששוק העבודה בישראל הוא מצומצם ובמיוחד בזמנים של חוסר יציבות בשוק הגלובלי היא רוצה לשמור את שוק העבודה לישראלים וגם למומחים.
"מומחים שבאים לארץ מביאים לכאן ידע ומומחיות ברמה שלא נמצאת בארץ או שקשה למצוא אותה, כמו למשל פיתוח ומחקר או שיווק. הם צריכים לשתף פעולה עם סניפים שלהם בישראל, בארצות הברית ובמזרח הרחוק".
מדיניות מסוג זה, הדגיש עכו, פוגעת בעבודה השוטפת של מנהלת משאבי האנוש בכל חברה בינלאומית. "לדעתנו זה קצת מוטעה ולא נכון", אמר בדיון. "אנחנו רואים איך מתפתחת ההחמרה של האכיפה ושל האפשרות לקבל אשרות עבודה עבור המומחים האלה. מנהלת משאב בארגון כשהיא צריכה להביא מומחים לעבודה בחברה שלה, היא צריכה לדעת שיש החמרה ואנחנו רואים בביקורות שעושים בחברות היי-טק איך הם מחפשים זרים מלוכסני עיניים. אנשים נעצרים בביקורת הגבולות שואלים אותם מה באת לכאן לעשות בארץ, שלא יבוא חלילה בלי אשרת עבודה".
קצף: הנושא של רילוקיישן באופן כללי מקבל ממדים חדשים. זה יוצר פאזל שלם של בעיות שצריך לתקוף אותן מכיוונים שונים. המטרה תמיד להוזיל עלויות, וצריך לקחת בחשבון שזו מעלה את החשיפה המשפטית של הארגון. ארגון שאומר לעובד שלו 'תסתדר', יכול למצוא את עצמו אולי מסודר ברמה החוזית אבל ברמה האנושית והשילוחית תהיה בעיה להסתכל לעובד ולמשפחתו בעיניים".
כלוא עד יומו האחרון
אספקט לא פחות חשוב, אולי החשוב ביותר אבל סובל מהכי הרבה שטח אפור, הוא הביטוח הרפואי המלווה את העובד הנודד. "בין אם מטפלים בעובד ישראלי שיוצא לחו"ל ובין אם בכזה המועבר ממדינה אחת למשנתה, ביטוח רפואי צריך להיות לכל החיים", פוסק קצף. "אנחנו בישראל מכירים את הנוסחה של ביטוח קבוצתי שתקף לכל הארגון. בשנים האחרונות נעשה שינוי רגולטורי שאומר עובד שעוזב את הקבוצה יש לו זכות להמשיך את הביטוח ולשלם מכיסו. זוהי זכות שאנחנו רואים בה זכות סוציאלית.
"הרבה מאוד חברות ביטוח בארצות הברית או באנגליה, מוכרות את הביטוח ברמה הקבוצתית אבל ברגע שהעובד עוזב בשל מחלתו את הארגון הוא לא יכול לרכוש את הביטוח הזה אם השתנה מצבו הרפואי. אף מנהל משאבי אנוש לא רוצה לעמוד מול עובד שכזה.
הדבר השני הוא מגבלת כיסוי טריטוריאלית. בחברות רבות בעולם אנחנו מזהים שהביטוח אולי קצת יותר זול או יקר, אבל הביטוח מכסה את העובד במדינה שבה הוא נמצא. אבל מתי עובד עוזב את המדינה? כשיש בעיה רפואית והוא רוצה לחזור למדינה אחרת. כל הביטוחים האמריקאים הם טריטוריאליים, ויכסו מחוץ לארה"ב רק מקרי חירום.
"הדבר השלישי הוא ביטוחי אובדן כושר עבודה. אלו ביטוחים טריטוריאליים. כלומר אם העובד שלכם עבר עם משפחתו לארה"ב, חלה שם, התחיל שם טיפולים, לא יכול היה לעבוד והחליט להישאר שם לטיפולים. אותו עובד לא זכאי לתגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה אם הוא נשאר שם וחייב לחזור לישראל. עכשיו תחשבו, יש לכם עובד הודי שניידתם אותו לאירופה או לארה"ב ועבר תאונה ולא יכול לעבוד. קניתם לו ביטוח רפואי בצרפת או בכל מדינה אחרת. אותו עובד כלוא באותה מדינה עד סוף ימיו, אחרת לא יקבל תגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה.
"ביטוח – חובה שיהיה לכל החיים. ביטוח אובדן כושר עבודה הוא טריטוריאלית, אנחנו נתקלים הרבה בבעיות האלה", גילה קצף ופנה למעסיקים. "אל תיקחו חישוב סיכונים על גבו של העובד כי זה פוגע לעובד בקריירה בצורה כזאת שזה יחזור לחברה בצורה של תביעה".
הסרבנים עושים טובה למעסיק
בתשובה לשאלה האם ישנם עובדים המסרבים לצאת לרילוקיישן למרות הפריווילגיה שבדבר, השיב פרומן: "תתפלאי. יש אנשים רבים שמסרבים לצאת לרילוקיישן. זה לרוב מסיבות טובות והם עושים טובה לארגון כי כנראה היה זה רילוקיישן בעייתי. במקרים רבים זו בעיה משפחתית אמיתית. בעיות בהתפתחות. בעיה בקריירה של בן או בת הזוג או הורה מבוגר שנשאר בארץ. כל אלו גורמים לעובד לומר 'במצב הנוכחי שלי – לא מתאים' וזו טובה גדולה לחברה.
"הסיבה השנייה זו השאלה במה זה באמת יתרום לקריירה שלי. כשאדם חוזר מהרילוקיישן והוא נחשף לדור חדש 'שלא ידע את יוסף', הוא נאלץ לעזוב. בנוסף, הוא שואל את עצמו האם יחכה מקום עבודה לבת הזוג שלי כשיחזרו".